< מִשְׁלֵי 1 >
משלי שלמה בן-דוד-- מלך ישראל | 1 |
Proverbs of Solomon, son of David, king of Israel:
לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה | 2 |
to know wisdom and instruction; to discern the words of understanding;
לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומשרים | 3 |
to receive the instruction of wisdom, righteousness and judgment, and equity;
לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה | 4 |
to give prudence to the simple, to the young man knowledge and discretion.
ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה | 5 |
He that is wise will hear, and will increase learning; and the intelligent will gain wise counsels:
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם | 6 |
to understand a proverb and an allegory, the words of the wise and their enigmas.
יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו | 7 |
The fear of Jehovah is the beginning of knowledge: fools despise wisdom and instruction.
שמע בני מוסר אביך ואל-תטש תורת אמך | 8 |
Hear, my son, the instruction of thy father, and forsake not the teaching of thy mother;
כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתך | 9 |
for they shall be a garland of grace unto thy head, and chains about thy neck.
בני-- אם-יפתוך חטאים אל-תבא | 10 |
My son, if sinners entice thee, consent not.
אם-יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם | 11 |
If they say, Come with us, let us lay wait for blood, let us lurk secretly for the innocent without cause;
נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור (Sheol ) | 12 |
let us swallow them up alive as Sheol, and whole, as those that go down into the pit; (Sheol )
כל-הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל | 13 |
we shall find all precious substance, we shall fill our houses with spoil:
גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו | 14 |
cast in thy lot among us; we will all have one purse:
בני--אל-תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם | 15 |
— my son, walk not in the way with them, keep back thy foot from their path;
כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך-דם | 16 |
for their feet run to evil, and they make haste to shed blood.
כי-חנם מזרה הרשת-- בעיני כל-בעל כנף | 17 |
For in vain the net is spread in the sight of anything which hath wings.
והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם | 18 |
And these lay wait for their own blood; they lurk secretly for their own lives.
כן--ארחות כל-בצע בצע את-נפש בעליו יקח | 19 |
So are the paths of every one that is greedy of gain: it taketh away the life of its possessors.
חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה | 20 |
Wisdom crieth without; she raiseth her voice in the broadways;
בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר--אמריה תאמר | 21 |
she calleth in the chief [place] of concourse, in the entry of the gates; in the city she uttereth her words:
עד-מתי פתים-- תאהבו-פתי ולצים--לצון חמדו להם וכסילים ישנאו-דעת | 22 |
How long, simple ones, will ye love simpleness, and scorners take pleasure in their scorning, and the foolish hate knowledge?
תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם | 23 |
Turn you at my reproof: behold, I will pour forth my spirit unto you, I will make known to you my words.
יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב | 24 |
Because I have called, and ye refused; I have stretched out my hand, and no one regarded;
ותפרעו כל-עצתי ותוכחתי לא אביתם | 25 |
and ye have rejected all my counsel, and would none of my reproof:
גם-אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם | 26 |
I also will laugh in your calamity, I will mock when your fear cometh;
בבא כשאוה (כשואה) פחדכם-- ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה | 27 |
when your fear cometh as sudden destruction, and your calamity cometh as a whirlwind; when distress and anguish come upon you:
אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני | 28 |
— then will they call upon me, but I will not answer; they will seek me early, and shall not find me.
תחת כי-שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו | 29 |
Because they hated knowledge, and did not choose the fear of Jehovah;
לא-אבו לעצתי נאצו כל-תוכחתי | 30 |
they would none of my counsel, they despised all my reproof:
ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו | 31 |
therefore shall they eat of the fruit of their way, and be filled with their own devices.
כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם | 32 |
For the turning away of the simple shall slay them, and the prosperity of the foolish shall cause them to perish.
ושמע לי ישכן-בטח ושאנן מפחד רעה | 33 |
But whoso hearkeneth unto me shall dwell safely, and shall be at rest from fear of evil.