מִשְׁלֵי 9
| חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה | 1 |
| חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָֽה׃ |
| טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה | 2 |
| טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָֽרְכָה שֻׁלְחָנָֽהּ׃ |
| שלחה נערתיה תקרא-- על-גפי מרמי קרת | 3 |
| שָֽׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל־גַּפֵּי מְרֹמֵי קָֽרֶת׃ |
| מי-פתי יסר הנה חסר-לב אמרה לו | 4 |
| מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר־לֵב אָמְרָה לּֽוֹ׃ |
| לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי | 5 |
| לְכוּ לַחֲמוּ בְֽלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָֽכְתִּי׃ |
| עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה | 6 |
| עִזְבוּ פְתָאיִם וִֽחְיוּ וְאִשְׁרוּ בְּדֶרֶךְ בִּינָֽה׃ |
| יסר לץ--לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו | 7 |
| יֹסֵר ׀ לֵץ לֹקֵחַֽ לוֹ קָלוֹן וּמוֹכִיחַ לְרָשָׁע מוּמֽוֹ׃ |
| אל-תוכח לץ פן-ישנאך הוכח לחכם ויאהבך | 8 |
| אַל־תּוֹכַח לֵץ פֶּן־יִשְׂנָאֶךָּ הוֹכַח לְחָכָם וְיֶאֱהָבֶֽךָּ׃ |
| תן לחכם ויחכם-עוד הודע לצדיק ויוסף לקח | 9 |
| תֵּן לְחָכָם וְיֶחְכַּם־עוֹד הוֹדַע לְצַדִּיק וְיוֹסֶף לֶֽקַח׃ |
| תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה | 10 |
| תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת יְהוָה וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָֽה׃ |
| כי-בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים | 11 |
| כִּי־בִי יִרְבּוּ יָמֶיךָ וְיוֹסִיפוּ לְּךָ שְׁנוֹת חַיִּֽים׃ |
| אם-חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא | 12 |
| אִם־חָכַמְתָּ חָכַמְתָּ לָּךְ וְלַצְתָּ לְֽבַדְּךָ תִשָּֽׂא׃ |
| אשת כסילות המיה פתיות ובל-ידעה מה | 13 |
| אֵשֶׁת כְּסִילוּת הֹֽמִיָּה פְּתַיּוּת וּבַל־יָדְעָה מָּֽה׃ |
| וישבה לפתח ביתה-- על-כסא מרמי קרת | 14 |
| וְֽיָשְׁבָה לְפֶתַח בֵּיתָהּ עַל־כִּסֵּא מְרֹמֵי קָֽרֶת׃ |
| לקרא לעברי-דרך המישרים ארחותם | 15 |
| לִקְרֹא לְעֹֽבְרֵי־דָרֶךְ הַֽמְיַשְּׁרִים אֹֽרְחוֹתָֽם׃ |
| מי-פתי יסר הנה וחסר-לב ואמרה לו | 16 |
| מִי־פֶתִי יָסֻר הֵנָּה וַחֲסַר־לֵב וְאָמְרָה לּֽוֹ׃ |
| מים-גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם | 17 |
| מַֽיִם־גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָֽם׃ |
