< מִשְׁלֵי 9 >
חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה | 1 |
Die Weisheit bauete ihr Haus und hieb sieben Säulen,
טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה | 2 |
schlachtete ihr Vieh und trug ihren Wein auf und bereitete ihren Tisch
שלחה נערתיה תקרא-- על-גפי מרמי קרת | 3 |
und sandte ihre Dirnen aus, zu laden oben auf die Paläste der Stadt:
מי-פתי יסר הנה חסר-לב אמרה לו | 4 |
Wer albern ist, der mache sich hieher! Und zum Narren sprach sie:
לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי | 5 |
Kommt, zehret von meinem Brot und trinket des Weins, den ich schenke!
עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה | 6 |
Verlasset das alberne Wesen, so werdet ihr leben; und gehet auf dem Wege des Verstandes.
יסר לץ--לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו | 7 |
Wer den Spötter züchtiget, der muß Schande auf sich nehmen; und wer den Gottlosen straft, der muß gehöhnet werden.
אל-תוכח לץ פן-ישנאך הוכח לחכם ויאהבך | 8 |
Strafe den Spötter nicht, er hasset dich; strafe den Weisen, der wird dich lieben.
תן לחכם ויחכם-עוד הודע לצדיק ויוסף לקח | 9 |
Gib dem Weisen, so wird er noch weiser werden; lehre den Gerechten, so wird er in der Lehre zunehmen.
תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה | 10 |
Der Weisheit Anfang ist des HERRN Furcht; und der Verstand lehret, was heilig ist.
כי-בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים | 11 |
Denn durch mich wird deiner Tage viel werden, und werden dir der Jahre des Lebens mehr werden.
אם-חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא | 12 |
Bist du weise, so bist du dir weise; bist du ein Spötter, so wirst du es allein tragen.
אשת כסילות המיה פתיות ובל-ידעה מה | 13 |
Es ist aber ein töricht, wild Weib, voll Schwätzens und weiß nichts;
וישבה לפתח ביתה-- על-כסא מרמי קרת | 14 |
die sitzt in der Tür ihres Hauses auf dem Stuhl, oben in der Stadt,
לקרא לעברי-דרך המישרים ארחותם | 15 |
zu laden alle, die vorübergehen und richtig auf ihrem Wege wandeln.
מי-פתי יסר הנה וחסר-לב ואמרה לו | 16 |
Wer ist albern, der mache sich hieher! Und zum Narren spricht sie:
מים-גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם | 17 |
Die verstohlenen Wasser sind süß und das verborgene Brot ist niedlich.
ולא-ידע כי-רפאים שם בעמקי שאול קראיה (Sheol ) | 18 |
Er weiß aber nicht, daß daselbst Tote sind und ihre Gäste in der tiefen Hölle. (Sheol )