< מִשְׁלֵי 9 >
חכמות בנתה ביתה חצבה עמודיה שבעה | 1 |
Wisdom hath builded her house, She hath hewn out her pillars — seven.
טבחה טבחה מסכה יינה אף ערכה שלחנה | 2 |
She hath slaughtered her slaughter, She hath mingled her wine, Yea, she hath arranged her table.
שלחה נערתיה תקרא-- על-גפי מרמי קרת | 3 |
She hath sent forth her damsels, She crieth on the tops of the high places of the city:
מי-פתי יסר הנה חסר-לב אמרה לו | 4 |
'Who [is] simple? let him turn aside hither.' Whoso lacketh heart: she hath said to him,
לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי | 5 |
'Come, eat of my bread, And drink of the wine I have mingled.
עזבו פתאים וחיו ואשרו בדרך בינה | 6 |
Forsake ye, the simple, and live, And be happy in the way of understanding.
יסר לץ--לקח לו קלון ומוכיח לרשע מומו | 7 |
The instructor of a scorner Is receiving for it — shame, And a reprover of the wicked — his blemish.
אל-תוכח לץ פן-ישנאך הוכח לחכם ויאהבך | 8 |
Reprove not a scorner, lest he hate thee, Give reproof to the wise, and he loveth thee.
תן לחכם ויחכם-עוד הודע לצדיק ויוסף לקח | 9 |
Give to the wise, and he is wiser still, Make known to the righteous, And he increaseth learning.
תחלת חכמה יראת יהוה ודעת קדשים בינה | 10 |
The commencement of wisdom [is] the fear of Jehovah, And a knowledge of the Holy Ones [is] understanding.
כי-בי ירבו ימיך ויוסיפו לך שנות חיים | 11 |
For by me do thy days multiply, And added to thee are years of life.
אם-חכמת חכמת לך ולצת לבדך תשא | 12 |
If thou hast been wise, thou hast been wise for thyself, And thou hast scorned — thyself bearest [it].
אשת כסילות המיה פתיות ובל-ידעה מה | 13 |
A foolish woman [is] noisy, Simple, and hath not known what.
וישבה לפתח ביתה-- על-כסא מרמי קרת | 14 |
And she hath sat at the opening of her house, On a throne — the high places of the city,
לקרא לעברי-דרך המישרים ארחותם | 15 |
To call to those passing by the way, Who are going straight [on] their paths.
מי-פתי יסר הנה וחסר-לב ואמרה לו | 16 |
'Who [is] simple? let him turn aside hither.' And whoso lacketh heart — she said to him,
מים-גנובים ימתקו ולחם סתרים ינעם | 17 |
'Stolen waters are sweet, And hidden bread is pleasant.'
ולא-ידע כי-רפאים שם בעמקי שאול קראיה (Sheol ) | 18 |
And he hath not known that Rephaim [are] there, In deep places of Sheol her invited ones! (Sheol )