< מִשְׁלֵי 8 >
הלא-חכמה תקרא ותבונה תתן קולה | 1 |
[Numquid non sapientia clamitat, et prudentia dat vocem suam?
בראש-מרמים עלי-דרך בית נתיבות נצבה | 2 |
In summis excelsisque verticibus supra viam, in mediis semitis stans,
ליד-שערים לפי-קרת מבוא פתחים תרנה | 3 |
juxta portas civitatis, in ipsis foribus loquitur, dicens:
אליכם אישים אקרא וקולי אל-בני אדם | 4 |
O viri, ad vos clamito, et vox mea ad filios hominum.
הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב | 5 |
Intelligite, parvuli, astutiam, et insipientes, animadvertite.
שמעו כי-נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים | 6 |
Audite, quoniam de rebus magnis locutura sum, et aperientur labia mea ut recta prædicent.
כי-אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע | 7 |
Veritatem meditabitur guttur meum, et labia mea detestabuntur impium.
בצדק כל-אמרי-פי אין בהם נפתל ועקש | 8 |
Justi sunt omnes sermones mei: non est in eis pravum quid, neque perversum;
כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת | 9 |
recti sunt intelligentibus, et æqui invenientibus scientiam.
קחו-מוסרי ואל-כסף ודעת מחרוץ נבחר | 10 |
Accipite disciplinam meam, et non pecuniam; doctrinam magis quam aurum eligite:
כי-טובה חכמה מפנינים וכל-חפצים לא ישוו-בה | 11 |
melior est enim sapientia cunctis pretiosissimis, et omne desiderabile ei non potest comparari.]
אני-חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא | 12 |
[Ego sapientia, habito in consilio, et eruditis intersum cogitationibus.
יראת יהוה שנאת-רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי | 13 |
Timor Domini odit malum: arrogantiam, et superbiam, et viam pravam, et os bilingue, detestor.
לי-עצה ותושיה אני בינה לי גבורה | 14 |
Meum est consilium et æquitas; mea est prudentia, mea est fortitudo.
בי מלכים ימלכו ורזנים יחקקו צדק | 15 |
Per me reges regnant, et legum conditores justa decernunt;
בי שרים ישרו ונדיבים כל-שפטי צדק | 16 |
per me principes imperant, et potentes decernunt justitiam.
אני אהביה (אהבי) אהב ומשחרי ימצאנני | 17 |
Ego diligentes me diligo, et qui mane vigilant ad me, invenient me.
עשר-וכבוד אתי הון עתק וצדקה | 18 |
Mecum sunt divitiæ et gloria, opes superbæ et justitia.
טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר | 19 |
Melior est enim fructus meus auro et lapide pretioso, et genimina me argento electo.
בארח-צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט | 20 |
In viis justitiæ ambulo, in medio semitarum judicii:
להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא | 21 |
ut ditem diligentes me, et thesauros eorum repleam.]
יהוה--קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז | 22 |
[Dominus possedit me in initio viarum suarum antequam quidquam faceret a principio.
מעולם נסכתי מראש-- מקדמי-ארץ | 23 |
Ab æterno ordinata sum, et ex antiquis antequam terra fieret.
באין-תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי-מים | 24 |
Nondum erant abyssi, et ego jam concepta eram: necdum fontes aquarum eruperant,
בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי | 25 |
necdum montes gravi mole constiterant: ante colles ego parturiebar.
עד-לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל | 26 |
Adhuc terram non fecerat, et flumina, et cardines orbis terræ.
בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על-פני תהום | 27 |
Quando præparabat cælos, aderam; quando certa lege et gyro vallabat abyssos;
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום | 28 |
quando æthera firmabat sursum, et librabat fontes aquarum;
בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו בחוקו מוסדי ארץ | 29 |
quando circumdabat mari terminum suum, et legem ponebat aquis, ne transirent fines suos; quando appendebat fundamenta terræ:
ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת | 30 |
cum eo eram, cuncta componens. Et delectabar per singulos dies, ludens coram eo omni tempore,
משחקת בתבל ארצו ושעשעי את-בני אדם | 31 |
ludens in orbe terrarum; et deliciæ meæ esse cum filiis hominum.
ועתה בנים שמעו-לי ואשרי דרכי ישמרו | 32 |
Nunc ergo, filii, audite me: beati qui custodiunt vias meas.
שמעו מוסר וחכמו ואל-תפרעו | 33 |
Audite disciplinam, et estote sapientes, et nolite abjicere eam.
אשרי אדם שמע-לי לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי | 34 |
Beatus homo qui audit me, et qui vigilat ad fores meas quotidie, et observat ad postes ostii mei.
כי מצאי מצאי (מצא) חיים ויפק רצון מיהוה | 35 |
Qui me invenerit, inveniet vitam, et hauriet salutem a Domino.
וחטאי חמס נפשו כל-משנאי אהבו מות | 36 |
Qui autem in me peccaverit, lædet animam suam; omnes qui me oderunt diligunt mortem.]