< מִשְׁלֵי 8 >
הלא-חכמה תקרא ותבונה תתן קולה | 1 |
La sagesse ne crie-t-elle pas, et l’intelligence ne fait-elle pas retentir sa voix?
בראש-מרמים עלי-דרך בית נתיבות נצבה | 2 |
Au sommet des hauteurs, sur le chemin, aux carrefours, elle se tient debout.
ליד-שערים לפי-קרת מבוא פתחים תרנה | 3 |
À côté des portes, à l’entrée de la ville, là où l’on passe pour entrer, elle crie:
אליכם אישים אקרא וקולי אל-בני אדם | 4 |
À vous, hommes, je crie, et ma voix [s’adresse] aux fils des hommes!
הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב | 5 |
Vous, simples, comprenez la prudence, et vous, sots, comprenez ce qu’est le sens.
שמעו כי-נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים | 6 |
Écoutez, car je dirai des choses excellentes, et l’ouverture de mes lèvres [prononcera] des choses droites;
כי-אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע | 7 |
car mon palais méditera la vérité, et la méchanceté sera une abomination pour mes lèvres.
בצדק כל-אמרי-פי אין בהם נפתל ועקש | 8 |
Toutes les paroles de ma bouche sont selon la justice, il n’y a rien en elles de pervers ni de tortueux;
כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת | 9 |
elles sont toutes claires pour celui qui a de l’intelligence, et droites pour ceux qui ont trouvé la connaissance.
קחו-מוסרי ואל-כסף ודעת מחרוץ נבחר | 10 |
Recevez mon instruction, et non pas de l’argent, et la connaissance plutôt que l’or fin choisi;
כי-טובה חכמה מפנינים וכל-חפצים לא ישוו-בה | 11 |
car la sagesse est meilleure que les rubis, et rien de ce qui fait nos délices ne l’égale.
אני-חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא | 12 |
Moi, la sagesse, je demeure avec la prudence, et je trouve la connaissance [qui vient] de la réflexion.
יראת יהוה שנאת-רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי | 13 |
La crainte de l’Éternel, c’est de haïr le mal. Je hais l’orgueil et la hauteur, et la voie d’iniquité, et la bouche perverse.
לי-עצה ותושיה אני בינה לי גבורה | 14 |
À moi le conseil et le savoir-faire; je suis l’intelligence; à moi la force.
בי מלכים ימלכו ורזנים יחקקו צדק | 15 |
Par moi les rois règnent, et les princes statuent la justice.
בי שרים ישרו ונדיבים כל-שפטי צדק | 16 |
Par moi les chefs dominent, et les nobles, tous les juges de la terre.
אני אהביה (אהבי) אהב ומשחרי ימצאנני | 17 |
J’aime ceux qui m’aiment; et ceux qui me recherchent me trouveront.
עשר-וכבוד אתי הון עתק וצדקה | 18 |
Avec moi sont les richesses et les honneurs, les biens éclatants et la justice.
טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר | 19 |
Mon fruit est meilleur que l’or fin, même que l’or pur; et mon revenu [meilleur] que l’argent choisi.
בארח-צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט | 20 |
Je marche dans le chemin de la justice, au milieu des sentiers de juste jugement,
להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא | 21 |
pour faire hériter les biens réels à ceux qui m’aiment, et pour remplir leurs trésors.
יהוה--קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז | 22 |
L’Éternel m’a possédée au commencement de sa voie, avant ses œuvres d’ancienneté.
מעולם נסכתי מראש-- מקדמי-ארץ | 23 |
Dès l’éternité je fus établie, dès le commencement, dès avant les origines de la terre.
באין-תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי-מים | 24 |
Quand il n’y avait pas d’abîmes, j’ai été enfantée, quand il n’y avait pas de sources pleines d’eaux.
בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי | 25 |
Avant que les montagnes soient établies sur leurs bases, avant les collines, j’ai été enfantée,
עד-לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל | 26 |
lorsqu’il n’avait pas encore fait la terre et les campagnes, et le commencement de la poussière du monde.
בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על-פני תהום | 27 |
Quand il disposait les cieux, j’étais là; quand il ordonnait le cercle qui circonscrit la face de l’abîme,
באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום | 28 |
quand il établissait les nuées en haut, quand il affermissait les sources des abîmes,
בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו בחוקו מוסדי ארץ | 29 |
quand il imposait son décret à la mer, afin que les eaux n’outrepassent point son commandement, quand il décrétait les fondements de la terre:
ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת | 30 |
j’étais alors à côté de lui son nourrisson, j’étais ses délices tous les jours, toujours en joie devant lui,
משחקת בתבל ארצו ושעשעי את-בני אדם | 31 |
me réjouissant en la partie habitable de sa terre, et mes délices étaient dans les fils des hommes.
ועתה בנים שמעו-לי ואשרי דרכי ישמרו | 32 |
Maintenant donc, fils, écoutez-moi: bienheureux ceux qui gardent mes voies!
שמעו מוסר וחכמו ואל-תפרעו | 33 |
Écoutez l’instruction, et soyez sages, et ne la rejetez point.
אשרי אדם שמע-לי לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי | 34 |
Bienheureux l’homme qui m’écoute, veillant à mes portes tous les jours, gardant les poteaux de mes entrées!
כי מצאי מצאי (מצא) חיים ויפק רצון מיהוה | 35 |
Car celui qui m’a trouvée a trouvé la vie, et acquiert faveur de la part de l’Éternel;
וחטאי חמס נפשו כל-משנאי אהבו מות | 36 |
mais celui qui pèche contre moi fait tort à son âme; tous ceux qui me haïssent aiment la mort.