מִשְׁלֵי 8
| הלא-חכמה תקרא ותבונה תתן קולה | 1 |
Whether wisdom crieth not ofte; and prudence yyueth his vois?
| בראש-מרמים עלי-דרך בית נתיבות נצבה | 2 |
In souereyneste and hiy coppis, aboue the weie, in the myddis of pathis,
| ליד-שערים לפי-קרת מבוא פתחים תרנה | 3 |
and it stondith bisidis the yate of the citee, in thilke closyngis, and spekith, and seith, A!
| אליכם אישים אקרא וקולי אל-בני אדם | 4 |
ye men, Y crie ofte to you; and my vois is to the sones of men.
| הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב | 5 |
Litle children, vndirstonde ye wisdom; and ye vnwise men, `perseyue wisdom.
| שמעו כי-נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים | 6 |
Here ye, for Y schal speke of grete thingis; and my lippis schulen be openyd, to preche riytful thingis.
| כי-אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע | 7 |
My throte schal bithenke treuthe; and my lippis schulen curse a wickid man.
| בצדק כל-אמרי-פי אין בהם נפתל ועקש | 8 |
My wordis ben iust; no schrewid thing, nether weiward is in tho.
| כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת | 9 |
`My wordis ben riytful to hem that vndurstonden; and ben euene to hem that fynden kunnyng.
| קחו-מוסרי ואל-כסף ודעת מחרוץ נבחר | 10 |
Take ye my chastisyng, and not money; chese ye teching more than tresour.
| כי-טובה חכמה מפנינים וכל-חפצים לא ישוו-בה | 11 |
For wisdom is betere than alle richessis moost preciouse; and al desirable thing mai not be comparisound therto.
| אני-חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא | 12 |
Y, wisdom, dwelle in counsel; and Y am among lernyd thouytis.
| יראת יהוה שנאת-רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי | 13 |
The drede of the Lord hatith yuel; Y curse boost, and pride, and a schrewid weie, and a double tungid mouth.
| לי-עצה ותושיה אני בינה לי גבורה | 14 |
Counseil is myn, and equyte `is myn; prudence is myn, and strengthe `is myn.
| בי מלכים ימלכו ורזנים יחקקו צדק | 15 |
Kyngis regnen bi me; and the makeris of lawis demen iust thingis bi me.
| בי שרים ישרו ונדיבים כל-שפטי צדק | 16 |
Princis comaunden bi me; and myyti men demen riytfulnesse bi me.
| אני אהביה (אהבי) אהב ומשחרי ימצאנני | 17 |
I loue hem that louen me; and thei that waken eerli to me, schulen fynde me.
| עשר-וכבוד אתי הון עתק וצדקה | 18 |
With me ben rychessis, and glorie; souereyn richessis, and riytfulnesse.
| טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר | 19 |
My fruyt is betere than gold, and precyouse stoon; and my seedis ben betere than chosun siluer.
| בארח-צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט | 20 |
Y go in the weies of riytfulnesse, in the myddis of pathis of doom;
| להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא | 21 |
that Y make riche hem that louen me, and that Y fille her tresouris.
| יהוה--קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז | 22 |
The Lord weldide me in the bigynnyng of hise weies; bifore that he made ony thing, at the bigynnyng.
| מעולם נסכתי מראש-- מקדמי-ארץ | 23 |
Fro with out bigynnyng Y was ordeined; and fro elde tymes, bifor that the erthe was maad.
| באין-תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי-מים | 24 |
Depthis of watris weren not yit; and Y was conseyued thanne. The wellis of watris hadden not brokun out yit,
| בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי | 25 |
and hillis stoden not togidere yit bi sad heuynesse; bifor litil hillis Y was born.
| עד-לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל | 26 |
Yit he hadde not maad erthe; and floodis, and the herris of the world.
| בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על-פני תהום | 27 |
Whanne he made redi heuenes, Y was present; whanne he cumpasside the depthis of watris bi certeyn lawe and cumpas.
| באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום | 28 |
Whanne he made stidfast the eir aboue; and weiede the wellis of watris.
| בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו בחוקו מוסדי ארץ | 29 |
Whanne he cumpasside to the see his marke; and settide lawe to watris, that tho schulden not passe her coostis. Whanne he peiside the foundementis of erthe;
| ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת | 30 |
Y was making alle thingis with him. And Y delitide bi alle daies, and pleiede bifore hym in al tyme,
| משחקת בתבל ארצו ושעשעי את-בני אדם | 31 |
and Y pleiede in the world; and my delices ben to be with the sones of men.
| ועתה בנים שמעו-לי ואשרי דרכי ישמרו | 32 |
Now therfor, sones, here ye me; blessid ben thei that kepen my weies.
| שמעו מוסר וחכמו ואל-תפרעו | 33 |
Here ye teching, and be ye wise men; and nile ye caste it awei.
| אשרי אדם שמע-לי לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי | 34 |
Blessid is the man that herith me, and that wakith at my yatis al dai; and kepith at the postis of my dore.
| כי מצאי מצאי (מצא) חיים ויפק רצון מיהוה | 35 |
He that fyndith me, schal fynde lijf; and schal drawe helthe of the Lord.
| וחטאי חמס נפשו כל-משנאי אהבו מות | 36 |
But he that synneth ayens me, schal hurte his soule; alle that haten me, louen deeth.
