מִשְׁלֵי 8
| הלא-חכמה תקרא ותבונה תתן קולה | 1 |
Mon ikke Visdommen raaber, og Forstanden opløfter sin Røst?
| בראש-מרמים עלי-דרך בית נתיבות נצבה | 2 |
Paa Toppen af Højene ved Vejen, midt paa Stierne staar den;
| ליד-שערים לפי-קרת מבוא פתחים תרנה | 3 |
ved Siden af Portene, ved Udgangen af Staden, ved Indgangen til Portene raaber den:
| אליכם אישים אקרא וקולי אל-בני אדם | 4 |
Til eder, I Mænd, vil jeg raabe, og min Røst lyde til Menneskens Børn.
| הבינו פתאים ערמה וכסילים הבינו לב | 5 |
I uvidende! fatter Vid; og I Daarer! fatter Forstand.
| שמעו כי-נגידים אדבר ומפתח שפתי מישרים | 6 |
Hører, thi jeg vil tale fyrstelige Ting og aabne mine Læber med Retvished.
| כי-אמת יהגה חכי ותועבת שפתי רשע | 7 |
Thi min Gane taler Sandhed, og Ugudelighed er en Vederstyggelighed for mine Læber.
| בצדק כל-אמרי-פי אין בהם נפתל ועקש | 8 |
I Retfærdighed ere alle min Munds Ord; der er intet fordrejet eller forvendt i dem.
| כלם נכחים למבין וישרים למצאי דעת | 9 |
De ere alle rette for den forstandige og ligefremme for dem, som finde Kundskab.
| קחו-מוסרי ואל-כסף ודעת מחרוץ נבחר | 10 |
Tager imod min Undervisning og ikke imod Sølv og imod Kundskab fremfor udsøgt Guld.
| כי-טובה חכמה מפנינים וכל-חפצים לא ישוו-בה | 11 |
Thi Visdom er bedre end Perler, og alle de Ting, man har Lyst til, kunne ikke lignes ved den.
| אני-חכמה שכנתי ערמה ודעת מזמות אמצא | 12 |
Jeg, Visdommen, jeg har taget Bolig i Vidskab og besidder Kundskab om kløgtige Raad.
| יראת יהוה שנאת-רע גאה וגאון ודרך רע ופי תהפכות שנאתי | 13 |
Herrens Frygt er at hade ondt; Hoffærdighed og Hovmodighed og Ondskabs Vej og den Mund, som taler forvendte Ting, hader jeg.
| לי-עצה ותושיה אני בינה לי גבורה | 14 |
Raad og hvad der har Bestand, hører mig til; jeg er Forstand, mig hører Styrke til.
| בי מלכים ימלכו ורזנים יחקקו צדק | 15 |
Ved mig regere Konger, og ved mig beskikke Fyrster Ret.
| בי שרים ישרו ונדיבים כל-שפטי צדק | 16 |
Ved mig herske Herskere og Høvdinger, alle Dommere paa Jorden.
| אני אהביה (אהבי) אהב ומשחרי ימצאנני | 17 |
Jeg elsker dem, som elske mig, og de, som søge mig, skulle finde mig.
| עשר-וכבוד אתי הון עתק וצדקה | 18 |
Rigdom og Ære er hos mig, varigt Gods og Retfærdighed.
| טוב פריי מחרוץ ומפז ותבואתי מכסף נבחר | 19 |
Min Frugt er bedre end Guld og ædelt Malm, og at vinde mig er bedre end udsøgt Sølv.
| בארח-צדקה אהלך בתוך נתיבות משפט | 20 |
Jeg vandrer paa Retfærdigheds Vej, midt paa Rettens Stier,
| להנחיל אהבי יש ואצרתיהם אמלא | 21 |
til at lade dem, som elske mig, arve varigt godt og til at fylde deres Forraadskamre.
| יהוה--קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז | 22 |
Herren ejede mig som sin Vejs Begyndelse, forud for sine Gerninger, fra fordums Tid.
| מעולם נסכתי מראש-- מקדמי-ארץ | 23 |
Fra Evighed er jeg indsat, fra det første af, før Jorden var.
| באין-תהמות חוללתי באין מעינות נכבדי-מים | 24 |
Da Afgrundene endnu ikke vare, er jeg født, da Kilderne, som have meget Vand, ikke vare til.
| בטרם הרים הטבעו לפני גבעות חוללתי | 25 |
Før Bjergene bleve nedsænkede, før Højene bleve til, er jeg født.
| עד-לא עשה ארץ וחוצות וראש עפרות תבל | 26 |
Han havde endnu ikke skabt Jorden eller Markerne eller det første af Jordens Støv.
| בהכינו שמים שם אני בחקו חוג על-פני תהום | 27 |
Der han beredte Himlene, da var jeg der, der han slog en Kreds oven over Afgrunden;
| באמצו שחקים ממעל בעזוז עינות תהום | 28 |
der han befæstede Skyerne heroventil, der Afgrundens Kilder fik deres faste Sted;
| בשומו לים חקו ומים לא יעברו-פיו בחוקו מוסדי ארץ | 29 |
der han satte Havet dets Grænse, at Vandene ikke skulde overtræde hans Befaling, der han lagde Jordens Grundvold:
| ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום משחקת לפניו בכל-עת | 30 |
Da var jeg hos ham som Kunstnerinde, og jeg var hans Lyst Dag for Dag, og jeg legede for hans Ansigt alle Tider;
| משחקת בתבל ארצו ושעשעי את-בני אדם | 31 |
jeg legede i Verden paa hans Jord, og min Lyst var hos Menneskens Børn.
| ועתה בנים שמעו-לי ואשרי דרכי ישמרו | 32 |
Og nu, Børn, hører mig! og salige ere de, som tage Vare paa mine Veje.
| שמעו מוסר וחכמו ואל-תפרעו | 33 |
Hører Undervisning og bliver vise, og lader den ikke fare!
| אשרי אדם שמע-לי לשקד על-דלתתי יום יום--לשמר מזוזת פתחי | 34 |
Saligt er det Menneske, som hører mig, saa at han dagligt vaager ved mine Døre og tager Vare paa mine Dørstolper.
| כי מצאי מצאי (מצא) חיים ויפק רצון מיהוה | 35 |
Thi hvo mig finder, han finder Livet og faar Velbehag hos Herren.
| וחטאי חמס נפשו כל-משנאי אהבו מות | 36 |
Men hvo, som synder imod mig, skader sin Sjæl; alle, som mig hade, elske Døden.
