מִשְׁלֵי 7
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
Fili mi, custodi sermones meos, et praecepta mea reconde tibi. Fili
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך | 2 |
serva mandata mea, et vives: et legem meam quasi pupillam oculi tui:
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
liga eam in digitis tuis, scribe illam in tabulis cordis tui.
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא | 4 |
Dic sapientiae, soror mea es: et prudentiam voca amicam tuam,
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 5 |
ut custodiant te a muliere extranea, et ab aliena, quae verba sua dulcia facit.
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי | 6 |
De fenestra enim domus meae per cancellos prospexi,
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב | 7 |
et video parvulos, considero vecordem iuvenem,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד | 8 |
qui transit per plateam iuxta angulum, et prope viam domus illius, graditur
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה | 9 |
in obscuro, advesperascente die, in noctis tenebris, et caligine.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב | 10 |
Et ecce occurrit illi mulier ornatu meretricio, praeparata ad decipiendas animas: garrula, et vaga,
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה | 11 |
quietis impatiens, nec valens in domo consistere pedibus suis,
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב | 12 |
nunc foris, nunc in plateis, nunc iuxta angulos insidians.
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו | 13 |
Apprehensumque deosculatur iuvenem, et procaci vultu blanditur, dicens:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי | 14 |
Victimas pro salute vovi, hodie reddidi vota mea.
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך | 15 |
idcirco egressa sum in occursum tuum, desiderans te videre, et reperi.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים | 16 |
Intexui funibus lectulum meum, stravi tapetibus pictis ex Aegypto.
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון | 17 |
aspersi cubile meum myrrha, et aloe, et cinnamomo.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים | 18 |
Veni, inebriemur uberibus, et fruamur cupitis amplexibus, donec illucescat dies.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק | 19 |
non est enim vir in domo sua, abiit via longissima.
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו | 20 |
sacculum pecuniae secum tulit: in die plenae lunae reversurus est in domum suam.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו | 21 |
Irretivit eum multis sermonibus, et blanditiis labiorum protraxit illum.
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל | 22 |
Statim eam sequitur quasi bos ductus ad victimam, et quasi agnus lasciviens, et ignorans quod ad vincula stultus trahatur,
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא | 23 |
donec transfigat sagitta iecur eius: velut si avis festinet ad laqueum, et nescit quod de periculo animae illius agitur.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי | 24 |
Nunc ergo fili mi, audi me, et attende verbis oris mei.
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה | 25 |
Ne abstrahatur in viis illius mens tua: neque decipiaris semitis eius.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה | 26 |
multos enim vulneratos deiecit, et fortissimi quique interfecti sunt ab ea.
