מִשְׁלֵי 7
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
Figliuol mio, ritieni le mie parole, e fa’ tesoro de’ miei comandamenti.
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך | 2 |
Osserva i miei comandamenti e vivrai; custodisci il mio insegnamento come la pupilla degli occhi.
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Legateli alle dita, scrivili sulla tavola del tuo cuore.
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא | 4 |
Di’ alla sapienza: “Tu sei mia sorella”, e chiama l’intelligenza amica tua,
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 5 |
affinché ti preservino dalla donna altrui, dall’estranea che usa parole melate.
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי | 6 |
Ero alla finestra della mia casa, e dietro alla mia persiana stavo guardando,
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב | 7 |
quando vidi, tra gli sciocchi, scorsi, tra i giovani, un ragazzo privo di senno,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד | 8 |
che passava per la strada, presso all’angolo dov’essa abitava, e si dirigeva verso la casa di lei,
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה | 9 |
al crepuscolo, sul declinar del giorno, allorché la notte si faceva nera, oscura.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב | 10 |
Ed ecco farglisi incontro una donna in abito da meretrice e astuta di cuore,
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה | 11 |
turbolenta e proterva, che non teneva piede in casa:
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב | 12 |
ora in istrada, ora per le piazze, e in agguato presso ogni canto.
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו | 13 |
Essa lo prese, lo baciò, e sfacciatamente gli disse:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי | 14 |
“Dovevo fare un sacrifizio di azioni di grazie; oggi ho sciolto i miei voti;
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך | 15 |
perciò ti son venuta incontro per cercarti, e t’ho trovato.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים | 16 |
Ho guarnito il mio letto di morbidi tappeti, di coperte ricamate con filo d’Egitto;
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון | 17 |
l’ho profumato di mirra, d’aloe e di cinnamomo.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים | 18 |
Vieni inebriamoci d’amore fino al mattino, sollazziamoci in amorosi piaceri;
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק | 19 |
giacché il mio marito non è a casa; è andato in viaggio lontano;
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו | 20 |
ha preso seco un sacchetto di danaro, non tornerà a casa che al plenilunio”.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו | 21 |
Ella lo sedusse con le sue molte lusinghe, lo trascinò con la dolcezza delle sue labbra.
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל | 22 |
Egli le andò dietro subito, come un bove va al macello, come uno stolto è menato ai ceppi che lo castigheranno,
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא | 23 |
come un uccello s’affretta al laccio, senza sapere ch’è teso contro la sua vita, finché una freccia gli trapassi il fegato.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי | 24 |
Or dunque, figliuoli, ascoltatemi, e state attenti alle parole della mia bocca.
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה | 25 |
Il tuo cuore non si lasci trascinare nelle vie d’una tal donna; non ti sviare per i suoi sentieri;
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה | 26 |
ché molti ne ha fatti cadere feriti a morte, e grande è la moltitudine di quelli che ha uccisi.
