מִשְׁלֵי 7
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
Mein Sohn, bewahre meine Rede und birg meine Gebote in dir!
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך | 2 |
Beobachte meine Gebote, so wirst du leben, und bewahre meine Lehre wie einen Augapfel!
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Binde sie an deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens!
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא | 4 |
Sprich zur Weisheit: Du bist meine Schwester! und sage zum Verstand: Du bist mein Vertrauter!
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 5 |
daß du bewahrt bleibest vor dem fremden Weibe, vor der Buhlerin, die glatte Worte gibt!
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי | 6 |
Denn als ich am Fenster meines Hauses durch das Gitter guckte
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב | 7 |
und die Einfältigen beobachtete, bemerkte ich unter den Söhnen einen unverständigen Jüngling.
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד | 8 |
Der strich auf der Gasse herum, nicht weit von ihrem Winkel, und betrat den Weg zu ihrem Haus
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה | 9 |
in der Dämmerung, beim Einbruch der Nacht, da es dunkelte.
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב | 10 |
Siehe, da lief ihm ein Weib entgegen im Hurenschmuck und verschmitzten Herzens,
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה | 11 |
frech und zügellos. Ihre Füße können nicht zu Hause bleiben;
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב | 12 |
bald auf der Straße, bald auf den Plätzen, an allen Ecken lauert sie.
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו | 13 |
Die ergriff und küßte ihn, und mit unverschämter Miene sprach sie zu ihm:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי | 14 |
«Ich war ein Dankopfer schuldig, heute habe ich meine Gelübde bezahlt;
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך | 15 |
darum bin ich ausgegangen dir entgegen, um eifrig dein Angesicht zu suchen, und ich fand dich auch!
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים | 16 |
Ich habe mein Lager mit Teppichen gepolstert, mit bunten Decken von ägyptischem Garn;
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון | 17 |
ich habe mein Bett besprengt mit Myrrhe, Aloe und Zimt.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים | 18 |
Komm, wir wollen der Liebe genießen bis zum Morgen, uns an Liebkosungen ergötzen!
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק | 19 |
Denn der Mann ist nicht zu Hause, er hat eine weite Reise angetreten,
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו | 20 |
er hat den Geldbeutel mitgenommen und kommt erst am Tage des Vollmonds wieder heim.»
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו | 21 |
Durch ihr eifriges Zureden machte sie ihn geneigt und bewog ihn mit ihren glatten Worten,
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל | 22 |
so daß er ihr plötzlich nachlief, wie ein Ochse zur Schlachtbank geht und wie ein Gefesselter zum Narrenhaus
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא | 23 |
(bis ihm der Pfeil die Leber spaltet), wie ein Vogel ins Netz hinein fliegt und nicht weiß, daß es ihn sein Leben kostet!
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי | 24 |
So schenkt mir nun Gehör, ihr Söhne, und merkt auf die Reden meines Mundes!
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה | 25 |
Dein Herz neige sich nicht ihren Wegen zu, und verirre dich nicht auf ihre Pfade;
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה | 26 |
denn sie hat viele verwundet und zu Fall gebracht, und gewaltig ist die Zahl ihrer Opfer.
