< מִשְׁלֵי 7 >
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
Mein Sohn, behalte meine Reden und verwahre meine Gebote bei dir.
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך | 2 |
Behalte meine Gebote, so wirst du leben, und meine Weisung wie deinen Augapfel.
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Binde sie an deine Finger, schreibe sie auf die Tafel deines Herzens.
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא | 4 |
Sprich zur Weisheit: Meine Schwester bist du! und nenne Einsicht “Vertraute”,
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 5 |
daß du vor dem fremden Weibe bewahrt werdest, vor der Auswärtigen, die einschmeichelnd redet.
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי | 6 |
Durch das Fenster nämlich meines Hauses, durch mein Gitter schaute ich aus.
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב | 7 |
Da sah ich unter den unerfahrenen, bemerkte unter den jungen Leuten einen unsinnigen Jüngling.
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד | 8 |
Der ging auf der Gasse, nahe einer Ecke, und schritt in der Richtung nach ihrem Hause einher.
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה | 9 |
In der Dämmerung am Abende des Tags, in schwarzer Nacht und Dunkelheit.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב | 10 |
Da auf einmal tritt ihm ein Weib entgegen im Huren-Anzug und mit heimtückischem Sinne -
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה | 11 |
leidenschaftlich ist sie und unbändig; ihre Füße können nicht im Hause bleiben.
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב | 12 |
Bald ist sie auf der Straße, bald auf den Plätzen und lauert neben jeder Ecke -
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו | 13 |
nun hat sie ihn gefaßt und geküßt; mit frecher Miene sprach sie zu ihm:
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי | 14 |
Heilsopfer lagen mir ob; heute habe ich meine Gelübde bezahlt.
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך | 15 |
Darum bin ich herausgegangen, dir entgegen, um nach dir zu suchen, und habe dich nun gefunden.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים | 16 |
Mit Decken habe ich mein Bette bedeckt, mit buntgestreiften Teppichen von ägyptischem Garn.
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון | 17 |
Ich habe mein Lager besprengt mit Balsam, Aloë und Zimmet.
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים | 18 |
Komm, wir wollen uns in Liebe berauschen bis zum Morgen, wollen schwelgen in Liebeslust.
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק | 19 |
Denn der Mann ist nicht daheim; er hat eine Reise in die Ferne angetreten.
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו | 20 |
Den Geldbeutel hat er mit sich genommen; erst am Vollmondstage kehrt er wieder heim!
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו | 21 |
Durch ihr eifriges Zureden verführte sie ihn, riß ihn fort durch ihre glatten Lippen.
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל | 22 |
Er folgt ihr plötzlich nach wie ein Stier, der zur Schlachtbank geführt wird, und wie ein Hirsch, der ins Netz rennt,
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא | 23 |
bis ihm der Pfeil die Leber spaltet; wie ein Vogel zur Schlinge eilt und weiß nicht, daß es sein Leben gilt.
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי | 24 |
Nun denn, ihr Söhne, gehorcht mir und merkt auf die Reden meines Mundes.
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה | 25 |
Laß dein Herz nicht abbiegen zu ihren Wegen, verirre dich nicht auf ihre Steige.
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה | 26 |
Denn viel sind der Erschlagenen, die sie gefällt hat, und zahlreich sind, die sie alle gemordet hat.
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol ) | 27 |
Voller Wege zur Unterwelt ist ihr Haus, die hinabführen zu des Todes Kammern. (Sheol )