< מִשְׁלֵי 7 >

בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך 1
Mon fils, retiens mes paroles, Et garde avec toi mes préceptes.
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך 2
Observe mes préceptes, et tu vivras; Garde mes enseignements comme la prunelle de tes yeux.
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך 3
Lie-les sur tes doigts, Écris-les sur la table de ton cœur.
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא 4
Dis à la sagesse: Tu es ma sœur! Et appelle l’intelligence ton amie,
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה 5
Pour qu’elles te préservent de la femme étrangère, De l’étrangère qui emploie des paroles doucereuses.
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי 6
J’étais à la fenêtre de ma maison, Et je regardais à travers mon treillis.
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב 7
J’aperçus parmi les stupides, Je remarquai parmi les jeunes gens un garçon dépourvu de sens.
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד 8
Il passait dans la rue, près de l’angle où se tenait une de ces étrangères, Et il se dirigeait lentement du côté de sa demeure:
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה 9
C’était au crépuscule, pendant la soirée, Au milieu de la nuit et de l’obscurité.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב 10
Et voici, il fut abordé par une femme Ayant la mise d’une prostituée et la ruse dans le cœur.
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה 11
Elle était bruyante et rétive; Ses pieds ne restaient point dans sa maison;
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב 12
Tantôt dans la rue, tantôt sur les places, Et près de tous les angles, elle était aux aguets.
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו 13
Elle le saisit et l’embrassa, Et d’un air effronté lui dit:
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי 14
Je devais un sacrifice d’actions de grâces, Aujourd’hui j’ai accompli mes vœux.
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך 15
C’est pourquoi je suis sortie au-devant de toi Pour te chercher, et je t’ai trouvé.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים 16
J’ai orné mon lit de couvertures, De tapis de fil d’Égypte;
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון 17
J’ai parfumé ma couche De myrrhe, d’aloès et de cinnamome.
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים 18
Viens, enivrons-nous d’amour jusqu’au matin, Livrons-nous joyeusement à la volupté.
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק 19
Car mon mari n’est pas à la maison, Il est parti pour un voyage lointain;
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו 20
Il a pris avec lui le sac de l’argent, Il ne reviendra à la maison qu’à la nouvelle lune.
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו 21
Elle le séduisit à force de paroles, Elle l’entraîna par ses lèvres doucereuses.
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל 22
Il se mit tout à coup à la suivre, Comme le bœuf qui va à la boucherie, Comme un fou qu’on lie pour le châtier,
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא 23
Jusqu’à ce qu’une flèche lui perce le foie, Comme l’oiseau qui se précipite dans le filet, Sans savoir que c’est au prix de sa vie.
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי 24
Et maintenant, mes fils, écoutez-moi, Et soyez attentifs aux paroles de ma bouche.
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה 25
Que ton cœur ne se détourne pas vers les voies d’une telle femme, Ne t’égare pas dans ses sentiers.
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה 26
Car elle a fait tomber beaucoup de victimes, Et ils sont nombreux, tous ceux qu’elle a tués.
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol h7585) 27
Sa maison, c’est le chemin du séjour des morts; Il descend vers les demeures de la mort. (Sheol h7585)

< מִשְׁלֵי 7 >