< מִשְׁלֵי 7 >
בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
Mi sone, kepe thou my wordis; and kepe myn heestis to thee. Sone, onoure thou the Lord, and thou schalt be `myyti; but outakun hym drede thou not an alien.
שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך | 2 |
Kepe thou myn heestis, and thou schalt lyue; and my lawe as the appil of thin iyen.
קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Bynde thou it in thi fyngris; write thou it in the tablis of thin herte.
אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא | 4 |
Seie thou to wisdom, Thou art my sistir; and clepe thou prudence thi frendesse.
לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 5 |
That it kepe thee fro a straunge womman; and fro an alien womman, that makith hir wordis swete.
כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי | 6 |
For whi fro the wyndow of myn hous bi the latijs Y bihelde; and Y se litle children.
וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב | 7 |
I biholde a yong man coward,
עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד | 8 |
that passith bi the stretis, bisidis the corner; and he
בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה | 9 |
goith niy the weie of hir hous in derk tyme, whanne the dai drawith to niyt, in the derknessis and myst of the nyyt.
והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב | 10 |
And lo! a womman, maad redi with ournement of an hoore to disseyue soulis, meetith hym, and sche is a ianglere, and goynge about,
המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה | 11 |
and vnpacient of reste, and mai not stonde in the hous with hir feet;
פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב | 12 |
and now without forth, now in stretis, now bisidis corneris sche `aspieth.
והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו | 13 |
And sche takith, and kissith the yong man; and flaterith with wowynge cheer, and seith, Y ouyte sacrifices for heelthe;
זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי | 14 |
to dai Y haue yolde my vowis.
על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך | 15 |
Therfor Y yede out in to thi meetyng, and Y desiride to se thee; and Y haue founde thee.
מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים | 16 |
Y haue maad my bed with coordis, Y haue arayed with tapetis peyntid of Egipt;
נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון | 17 |
Y haue bispreynt my bed with myrre, and aloes, and canel.
לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים | 18 |
Come thou, be we fillid with tetis, and vse we collyngis that ben coueitid; til the dai bigynne to be cleer.
כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק | 19 |
For myn hosebonde is not in his hows; he is goon a ful long weie.
צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו | 20 |
He took with hym a bagge of money; he schal turne ayen in to his hous in the dai of ful moone.
הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו | 21 |
Sche boonde hym with many wordis; and sche drow forth hym with flateryngis of lippis.
הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל | 22 |
Anoon he as an oxe led to slayn sacrifice sueth hir, and as a ioli lomb and vnkunnynge; and the fool woot not, that he is drawun to bondys,
עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא | 23 |
til an arowe perse his mawe. As if a brid hastith to the snare; and woot not, that it is don of the perel of his lijf.
ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי | 24 |
Now therfor, my sone, here thou me; and perseyue the wordis of my mouth.
אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה | 25 |
Lest thi soule be drawun awei in the weies of hir; nether be thou disseyued in the pathis of hir.
כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה | 26 |
For sche castide doun many woundid men; and alle strongeste men weren slayn of hir.
דרכי שאול ביתה ירדות אל-חדרי-מות (Sheol ) | 27 |
The weies of helle is hir hous; and persen in to ynnere thingis of deeth. (Sheol )