מִשְׁלֵי 7
| בני שמר אמרי ומצותי תצפן אתך | 1 |
My son, keep my words, and lay up my precepts with thee. Son,
| שמר מצותי וחיה ותורתי כאישון עיניך | 2 |
Keep my commandments, and thou shalt live: and my law as the apple of thy eye:
| קשרם על-אצבעתיך כתבם על-לוח לבך | 3 |
Bind it upon thy fingers, write it upon the tables of thy heart.
| אמר לחכמה אחתי את ומדע לבינה תקרא | 4 |
Say to wisdom: Thou art my sister: and call prudence thy friend,
| לשמרך מאשה זרה מנכריה אמריה החליקה | 5 |
That she may keep thee from the woman that is not thine, and from the stranger who sweeteneth her words.
| כי בחלון ביתי-- בעד אשנבי נשקפתי | 6 |
For I look out of the window of my house through the lattice,
| וארא בפתאים אבינה בבנים-- נער חסר-לב | 7 |
And I see little ones, I behold a foolish young man,
| עבר בשוק אצל פנה ודרך ביתה יצעד | 8 |
Who passeth through the street by the corner, and goeth nigh the way of her house.
| בנשף-בערב יום באישון לילה ואפלה | 9 |
In the dark, when it grows late, in the darkness and obscurity of the night,
| והנה אשה לקראתו שית זונה ונצרת לב | 10 |
And behold a woman meeteth him in harlot’s attire prepared to deceive souls; talkative and wandering,
| המיה היא וסררת בביתה לא-ישכנו רגליה | 11 |
Not bearing to be quiet, not able to abide still at home,
| פעם בחוץ--פעם ברחבות ואצל כל-פנה תארב | 12 |
Now abroad, now in the streets, now lying in wait near the corners.
| והחזיקה בו ונשקה לו העזה פניה ותאמר לו | 13 |
And catching the young man, she kisseth him, and with an impudent face, flattereth, saying:
| זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי | 14 |
I vowed victims for prosperity, this day I have paid my vows.
| על-כן יצאתי לקראתך לשחר פניך ואמצאך | 15 |
Therefore I am come out to meet thee, desirous to see thee, and I have found thee.
| מרבדים רבדתי ערשי חטבות אטון מצרים | 16 |
I have woven my bed with cords, I have covered it with painted tapestry, brought from Egypt.
| נפתי משכבי-- מר אהלים וקנמון | 17 |
I have perfumed my bed with myrrh, aloes, and cinnamon.
| לכה נרוה דדים עד-הבקר נתעלסה באהבים | 18 |
Come, let us be inebriated with the breasts, and let us enjoy the desired embraces, till the day appear.
| כי אין האיש בביתו הלך בדרך מרחוק | 19 |
For my husband is not at home, he is gone a very long journey.
| צרור-הכסף לקח בידו ליום הכסא יבא ביתו | 20 |
He took with him a bag of money: he mill return home the day of the full moon.
| הטתו ברב לקחה בחלק שפתיה תדיחנו | 21 |
She entangled him with many words, and drew him away with the flattery of her lips.
| הולך אחריה פתאם כשור אל-טבח יבא וכעכס אל-מוסר אויל | 22 |
Immediately he followeth her as an ox led to be a victim, and as a lamb playing the wanton, and not knowing that he is drawn like a fool to bonds,
| עד יפלח חץ כבדו-- כמהר צפור אל-פח ולא-ידע כי-בנפשו הוא | 23 |
Till the arrow pierce his liver: as if a bird should make haste to the snare, and knoweth not that his life is in danger.
| ועתה בנים שמעו-לי והקשיבו לאמרי-פי | 24 |
Now therefore, my son, hear me, and attend to the words of my mouth.
| אל-ישט אל-דרכיה לבך אל-תתע בנתיבותיה | 25 |
Let not thy mind be drawn away in her ways: neither be thou deceived with her paths.
| כי-רבים חללים הפילה ועצמים כל-הרגיה | 26 |
For she hath cast down many wounded, and the strongest have been slain by her.
