< מִשְׁלֵי 6 >
בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
Fili mi, si spoponderis pro amico tuo, defixisti apud extraneum manum tuam,
נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
illaqueatus es verbis oris tui, et captus propriis sermonibus.
עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
Fac ergo quod dico fili mi, et temetipsum libera: quia incidisti in manum proximi tui. Discurre, festina, suscita amicum tuum:
אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
ne dederis somnum oculis tuis, nec dormitent palpebrae tuae.
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Eruere quasi damula de manu, et quasi avis de manu aucupis.
לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Vade ad formicam o piger, et considera vias eius, et disce sapientiam:
אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
quae cum non habeat ducem, nec praeceptorem, nec principem,
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
parat in aestate cibum sibi, et congregat in messe quod comedat.
עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
Usquequo piger dormies? quando consurges e somno tuo?
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
Paululum dormies, paululum dormitabis, paululum conseres manus ut dormias:
ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
et veniet tibi quasi viator, egestas, et pauperies quasi vir armatus. Si vero impiger fueris, veniet ut fons messis tua, et egestas longe fugiet a te.
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
Homo apostata, vir inutilis, graditur ore perverso,
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
annuit oculis, terit pede, digito loquitur,
תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
pravo corde machinatur malum, et omni tempore iurgia seminat.
על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
huic extemplo veniet perditio sua, et subito conteretur, nec habebit ultra medicinam.
שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
Sex sunt, quae odit Dominus, et septimum detestatur anima eius:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
Oculos sublimes, linguam mendacem, manus effundentes innoxium sanguinem,
לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
cor machinans cogitationes pessimas, pedes veloces ad currendum in malum,
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
proferentem mendacia testem fallacem, et eum, qui seminat inter fratres discordias.
נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Conserva fili mi praecepta patris tui, et ne dimittas legem matris tuae.
קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
Liga ea in corde tuo iugiter, et circumda gutturi tuo.
בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
Cum ambulaveris, gradiantur tecum: cum dormieris, custodiant te, et evigilans loquere cum eis.
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
quia mandatum lucerna est, et lex lux, et via vitae increpatio disciplinae:
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
ut custodiant te a muliere mala, et a blanda lingua extraneae.
אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Non concupiscat pulchritudinem eius cor tuum, nec capiaris nutibus illius:
כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
pretium enim scorti vix est unius panis: mulier autem viri pretiosam animam capit.
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Numquid potest homo abscondere ignem in sinu suo, ut vestimenta illius non ardeant?
אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
aut ambulare super prunas, ut non comburantur plantae eius?
כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
sic qui ingreditur ad mulierem proximi sui, non erit mundus cum tetigerit eam.
לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
Non grandis est culpa, cum quis furatus fuerit: ut esurientem impleat animam:
ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
deprehensus tamen reddet septuplum, et omnem substantiam domus suae tradet.
נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
Qui autem adulter est, propter cordis inopiam perdet animam suam:
נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
turpitudinem et ignominiam congregat sibi, et opprobrium illius non delebitur.
כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
quia zelus et furor viri non parcet in die vindictae,
לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
nec acquiescet cuiusquam precibus, nec suscipiet pro redemptione dona plurima.