< מִשְׁלֵי 6 >
בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
Figliuol mio, se ti sei reso garante per il tuo prossimo, se ti sei impegnato per un estraneo,
נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
sei còlto nel laccio dalle parole della tua bocca, sei preso dalle parole della tua bocca.
עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
Fa’ questo, figliuol mio; disimpegnati, perché sei caduto in mano del tuo prossimo. Va’, gettati ai suoi piedi, insisti,
אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
non dar sonno ai tuoi occhi né sopore alle tue palpebre;
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
disimpegnati come il cavriolo di man del cacciatore, come l’uccello di mano dell’uccellatore.
לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Va’, pigro, alla formica; considera il suo fare, e diventa savio!
אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
Essa non ha né capo, né sorvegliante, né padrone;
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
prepara il suo cibo nell’estate, e raduna il suo mangiare durante la raccolta.
עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
Fino a quando, o pigro, giacerai? quando ti desterai dal tuo sonno?
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
Dormire un po’, sonnecchiare un po’, incrociare un po’ le mani per riposare…
ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
e la tua povertà verrà come un ladro, e la tua indigenza, come un uomo armato.
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
L’uomo da nulla, l’uomo iniquo cammina colla falsità sulle labbra;
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
ammicca cogli occhi, parla coi piedi, fa segni con le dita;
תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
ha la perversità nel cuore, macchina del male in ogni tempo, semina discordie;
על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
perciò la sua ruina verrà ad un tratto, in un attimo sarà distrutto, senza rimedio.
שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
Sei cose odia l’Eterno, anzi sette gli sono in abominio:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
gli occhi alteri, la lingua bugiarda, le mani che spandono sangue innocente,
לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
il cuore che medita disegni iniqui, i piedi che corron frettolosi al male,
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
il falso testimonio che proferisce menzogne, e chi semina discordie tra fratelli.
נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Figliuol mio, osserva i precetti di tuo padre, e non trascurare gl’insegnamenti di tua madre;
קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
tienteli del continuo legati sul cuore e attaccati al collo.
בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
Quando camminerai, ti guideranno; quando giacerai, veglieranno su te; quando ti risveglierai, ragioneranno teco.
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
Poiché il precetto è una lampada e l’insegnamento una luce, e le correzioni della disciplina son la via della vita,
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
per guardarti dalla donna malvagia dalle parole lusinghevoli della straniera.
אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Non bramare in cuor tuo la sua bellezza, e non ti lasciar prendere dalle sue palpebre;
כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
ché per una donna corrotta uno si riduce a un pezzo di pane, e la donna adultera sta in agguato contro un’anima preziosa.
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Uno si metterà forse del fuoco in seno senza che i suoi abiti si brucino?
אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
camminerà forse sui carboni accesi senza scottarsi i piedi?
כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
Così è di chi va dalla moglie del prossimo; chi la tocca non rimarrà impunito.
לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
Non si disprezza il ladro che ruba per saziarsi quand’ha fame;
ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
se è còlto, restituirà anche il settuplo, darà tutti i beni della sua casa.
נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
Ma chi commette un adulterio è privo di senno; chi fa questo vuol rovinar se stesso.
נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
Troverà ferite ed ignominia, e l’obbrobrio suo non sarà mai cancellato;
כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
ché la gelosia rende furioso il marito, il quale sarà senza pietà nel dì della vendetta;
לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
non avrà riguardo a riscatto di sorta, e anche se tu moltiplichi i regali, non sarà soddisfatto.