מִשְׁלֵי 6
| בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
Mein Sohn, hast du dich für deinen Nächsten verbürgt, für einen Fremden dich durch Handschlag verpflichtet;
| נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
bist du durch ein mündliches Versprechen gebunden, gefangen durch die Reden deines Mundes,
| עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
so tue doch das, mein Sohn: Rette dich; denn du bist in die Hand deines Nächsten geraten! Darum gehe hin, wirf dich vor ihm nieder und bestürme deinen Nächsten.
| אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
Gönne deinen Augen keinen Schlaf und deinen Augenlidern keinen Schlummer!
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Rette dich aus seiner Hand wie eine Gazelle und wie ein Vogel aus der Hand des Vogelstellers!
| לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Gehe hin zur Ameise, du Fauler, siehe ihre Weise an und lerne:
| אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
obwohl sie keinen Fürsten, noch Hauptmann, noch Herrscher hat,
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
bereitet sie dennoch im Sommer ihr Brot und sammelt in der Erntezeit ihre Speise.
| עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
Wie lange willst du liegen bleiben, du Fauler? Wann willst du aufstehen von deinem Schlaf?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
«Ein wenig schlafen, ein wenig schlummern, ein wenig die Hände in den Schoß legen, um zu ruhen»:
| ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
so holt dich die Armut ein wie ein Schnelläufer, und der Mangel wie ein Leichtbewaffneter!
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
Ein Taugenichts, ein nichtswürdiger Mensch ist, wer falsche Reden führt
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
und dabei mit seinen Augen blinzelt, Kratzfüße macht und die Hände reibt.
| תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
Verkehrtheit ist in seinem Herzen; er schmiedet allezeit Böses, richtet Zänkereien an.
| על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
Darum wird sein Schicksal plötzlich über ihn kommen, augenblicklich wird er zusammenbrechen, unrettbar.
| שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
Diese sechs [Stücke] haßt der HERR, und sieben sind seiner Seele ein Greuel:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
stolze Augen, falsche Zunge, Hände, die unschuldiges Blut vergießen,
| לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
ein Herz, das böse Pläne schmiedet, Füße, die schnell zum Bösen laufen,
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
ein falscher Zeuge, der Lügen ausspricht, und wer Zwietracht zwischen Brüder wirft.
| נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Bewahre, mein Sohn, das Gebot deines Vaters, und verwirf nicht die Lehre deiner Mutter!
| קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
Binde sie beständig auf dein Herz, hänge sie um deinen Hals;
| בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
auf deinen Gängen sollen sie dich geleiten, auf deinem Lager dich behüten und wenn du aufstehst, dir in den Sinn kommen!
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
Denn das Gebot ist eine Leuchte, und die Lehre ist ein Licht, Zucht und Vermahnung sind ein Weg des Lebens.
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
Sie sollen dich bewahren vor dem schlechten Weib, vor der glatten Zunge der Fremden;
| אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
daß du in deinem Herzen nicht nach ihrer Schönheit begehrest und sie dich nicht fange mit ihren Augenwimpern.
| כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
Denn um einer Hure willen kommt man an den Bettelstab, und eines andern Weib gefährdet die teure Seele!
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Kann jemand Feuer in seinem Busen tragen, ohne daß seine Kleider in Brand geraten?
| אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
Oder kann einer auf glühenden Kohlen laufen, ohne die Füße zu verbrennen?
| כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
Also geht auch keiner ungestraft zu seines Nächsten Eheweib und rührt sie an!
| לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
Man verachtet den Dieb nicht, wenn er stiehlt, um sein Leben zu fristen, wenn er Hunger hat;
| ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
wird er ertappt, so muß er siebenfach bezahlen und alles hergeben, was er im Hause hat;
| נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
wer aber ein Weib zum Ehebruch verführt, der ist ein herzloser Mensch; er ruiniert seine eigene Seele, indem er solches tut.
| נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
Schläge und Schmach werden ihn treffen, und seine Schande ist nicht auszutilgen;
| כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
denn der Zorn des Mannes glüht, und am Tage der Rache wird er nicht schonen;
| לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
er sieht kein Lösegeld an und läßt sich durch das größte Geschenk nicht besänftigen.
