מִשְׁלֵי 6
| בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
Mein Sohn! Hast du für deinen Nächsten dich verbürgt, hast Handschlag du für einen anderen gegeben,
| נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
bist du verstrickt durch deines Mundes Reden, durch deines Mundes Worte selbst gefangen,
| עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
dann, Sohn, sieh zu, daß du dich rettest, da du doch in die Hand des Nächsten eingeschlagen: Geh ohne Säumen hin! Bestürme deinen Nächsten!
| אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
Gönn deinen Augen keinen Schlaf, nicht deinen Augenwimpern Schlummer!
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Errette dich gleich der Gazelle aus der Schlinge, gleich einem Vogel aus des Fängers Hand!
| לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Zur Ameise, du Fauler, geh, schau ihre Art und werde klug
| אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
durch sie die keinen Fürsten hat, nicht Amtmann, nicht Gebieter,
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
sie, die im Sommer schon ihr Brot bereitet und in der Ernte ihre Speise sammelt!
| עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
Wie lange, Fauler, willst du liegen? Wann willst du dich vom Schlaf erheben?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
"Ach noch ein wenig Schlaf, ein wenig Schlummer, ein wenig noch die Hände ineinander legen, um zu ruhen!"
| ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
Schon kommt die Armut über dich, gleich der des Strolches, und Mangel gleich dem eines Bettlers.
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
Ein Teufelsmann ist der Halunke, der in der Falschheit seines Mundes wandelt,
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
der mit dem Auge blinzelt, mit dem Fuße deutet, mit seinen Fingern Zeichen gibt
| תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
und der Verkehrtes sinnt im Herzen und allzeit Streitereien anfängt.
| על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
Das Unheil, das er stiftet, kommt ganz plötzlich; in einem Augenblicke schlägt er unheilbare Wunden.
| שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
Sechs Dinge sind dem Herrn verhaßt; ein Greuel sind ihm sieben:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
hochmütige Augen, falsche Zunge, Hände, die unschuldig Blut vergießen,
| לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
ein Herz, das arge Tücke sinnt, und Füße, die behend zum Schlechten eilen;
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
wer Lügen haucht als falscher Zeuge; wer Händel zwischen Brüdern stiftet.
| נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Mein Sohn, beachte das Gebot des Vaters! Verwirf nicht deiner Mutter Mahnung
| קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
und bind sie dir aufs Herz für alle Zeit! Leg sie um deinen Hals als Schmuck!
| בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
Bei deinem Gehen möge sie dich leiten, bei deinem Niederlegen dich bewachen, und dich ansprechen, wachst du auf.
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
Denn das Gebot ist eine Leuchte, ein Licht die Weisung; ein Weg zum Leben ist die Mahnung und die Warnung.
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
Denn sie bewahren dich vorm schlimmen Weib und vor der Fremden glatter Zunge.
| אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Nach ihrer Schönheit giere nicht in deinem Herzen! Sie fange nicht mit ihren Blicken dich!
| כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
Für eine Dirne geht ein Brotlaib drauf; doch eine Ehefrau macht Jagd auf teures Leben.
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Kann jemand Feuer in den Schoß einscharren, und seine Kleider würden nicht dabei versengt?
| אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
Auf glühende Kohlen sollte jemand treten, und seine Füße würden nicht verbrannt?
| כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
Also ergeht es dem, der zu des Nächsten Weibe geht; wer sie berührt, der bleibt nicht ungestraft.
| לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
Verachtet man nicht einen Dieb, auch wenn er stiehlt, bloß um die Gier zu stillen, dieweil ihn hungert?
| ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
Wird er ertappt, dann muß er siebenfach ersetzen, muß seines Hauses Hab und Gut hingeben.
| נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
Wer Ehebruch mit einem Weibe treibt, ist unsinnig; nur wer sich selber ins Verderben stürzen will, tut so etwas.
| נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
Nur Schläge, Schande findet er, und seine Schmach ist unauslöschlich.
| כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
Des Ehemannes Grimm wird leidenschaftlich aufgeregt; er schont ihn nicht am Tag der Rache.
| לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
Mit irgendeinem Reuegeld beruhigt er sich nicht; er gibt sich nicht zufrieden, auch wenn du noch soviel Geschenke gibst.
