מִשְׁלֵי 6
| בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
Mon fils, si tu as cautionné ton prochain, si pour un autre tu as donné ta main,
| נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
si tu es engagé par les paroles de ta bouche, lié par les paroles de ta bouche;
| עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
ah! fais ceci, mon fils, dégage-toi, car tu es tombé entre les mains de ton prochain! Va et te jette à ses pieds, et presse instamment ton prochain!
| אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
N'accorde ni sommeil à tes yeux, ni assoupissement à les paupières!
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Dégage-toi, comme la gazelle, de la main, comme l'oiseau, de la main de l'oiseleur!
| לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Va vers la fourmi, paresseux! observe ses voies, et deviens sage!
| אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
Elle n'a ni prince, ni chef, ni souverain;
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
cependant elle fait en été ses provisions, et durant la moisson recueille sa nourriture.
| עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
Jusques à quand, paresseux, seras-tu couché? quand te lèveras-tu secouant ton sommeil?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
« Un peu dormir, un peu sommeiller, un peu croiser les bras en étant couché! »
| ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
Ainsi, la pauvreté fondra sur toi, comme un larron, et l'indigence, comme un homme portant le bouclier.
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
Il est un indigne l'homme faux, dont la bouche s'écarte de la droiture,
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
qui cligne les yeux, parle du pied, et fait entendre du doigt.
| תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
Les détours sont dans son cœur, il trame le mal en tout temps, et excite les rixes.
| על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
Aussi sa ruine arrivera tout-à-coup, soudain il sera brisé, et sans remède.
| שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
Il y a six choses que hait l'Éternel, et sept qui sont l'abomination de son âme:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
les yeux hautains, la langue menteuse, et les mains qui répandent le sang innocent;
| לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
un cœur qui médite des projets pernicieux, des pieds empressés à courir au mal;
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
celui qui, faux témoin, profère des mensonges, et celui qui excite des querelles entre les frères.
| נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Garde, mon fils, le précepte de ton père, et ne néglige pas les leçons de ta mère!
| קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
Tiens-les toujours attachés à ton cœur, et liés à ton col!
| בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
Si tu chemines, ils te garderont; si tu es couché, ils veilleront sur toi; à ton réveil ils t'entretiendront.
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
Car le précepte est un flambeau, et la leçon une lumière, et les remontrances de la sagesse sont la voie de la vie,
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
pour te préserver de la femme mauvaise, du doux parler de la langue étrangère.
| אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Ne convoite point sa beauté dans ton cœur, et que ses paupières ne te captivent pas!
| כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
Car pour une impudique on se réduit à un morceau de pain, mais la femme mariée tend un piège à la vie qui est chère.
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Met-on du feu dans son sein, sans que les vêtements en soient embrasés?
| אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
Marche-t-on sur des charbons ardents, sans que les pieds en soient brûlés?
| כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
De même pour celui qui va vers la femme de son prochain: qui la touchera, ne restera pas impuni.
| לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
On ne néglige pas le voleur, quand il vole pour satisfaire son désir, parce qu'il a faim;
| ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
mais surpris, il restitue sept fois, et livre tout le bien de sa maison.
| נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
Qui commet adultère avec une femme, n'a point la raison qui veut se perdre, le fait.
| נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
Il trouve des coups et de la honte, et son opprobre ne s'efface point.
| כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
Car la jalousie est une fureur pour l'homme; il sera sans pitié au jour de la vengeance,
| לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
il n'aura égard à aucune rançon, et n'acceptera pas, quand tu multiplierais les dons.
