< מִשְׁלֵי 6 >

בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך 1
My son, if thou art surety for thy friend, [if] thou hast stricken thy hand with a stranger,
נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך 2
Thou art snared with the words of thy mouth, thou art taken with the words of thy mouth.
עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך 3
Do this now, my son, and deliver thyself, when thou art come into the hand of thy friend; go, humble thyself, and make sure thy friend.
אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך 4
Give not sleep to thy eyes, nor slumber to thy eyelids.
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש 5
Deliver thyself as a roe from the hand [of the hunter], and as a bird from the hand of the fowler.
לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם 6
Go to the ant, thou sluggard; consider her ways, and be wise:
אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל 7
Which having no guide, overseer, or ruler,
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה 8
Provideth her provisions in the summer, [and] gathereth her food in the harvest.
עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך 9
How long wilt thou sleep, O sluggard? when wilt thou arise out of thy sleep?
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב 10
[Yet] a little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep:
ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן 11
So shall thy poverty come as one that traveleth, and thy want as an armed man.
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה 12
A naughty person, a wicked man, walketh with a froward mouth.
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו 13
He winketh with his eyes, he speaketh with his feet, he teacheth with his fingers;
תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח 14
Frowardness [is] in his heart, he deviseth mischief continually; he soweth discord.
על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא 15
Therefore shall his calamity come suddenly; suddenly shall he be broken without remedy.
שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו 16
These six [things] doth the LORD hate: yes, seven [are] an abomination to him:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי 17
A proud look, a lying tongue, and hands that shed innocent blood.
לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה 18
A heart that deviseth wicked imaginations, feet that are swift in running to mischief,
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים 19
A false witness [that] speaketh lies, and him that soweth discord among brethren.
נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך 20
My son, keep thy father's commandment, and forsake not the law of thy mother:
קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך 21
Bind them continually upon thy heart, [and] tie them about thy neck.
בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך 22
When thou goest, it shall lead thee; when thou sleepest, it shall keep thee; and [when] thou awakest, it shall talk with thee.
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר 23
For the commandment [is] a lamp; and the law [is] light; and reproofs of instruction [are] the way of life:
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה 24
To keep thee from the evil woman, from the flattery of the tongue of a strange woman.
אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה 25
Lust not after her beauty in thy heart; neither let her take thee with her eyelids.
כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד 26
For by means of a lewd woman [a man is brought] to a piece of bread: and the adulteress will hunt for the precious life.
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה 27
Can a man take fire in his bosom, and his clothes not be burned?
אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה 28
Can one go upon hot coals, and his feet not be burned?
כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה 29
So he that goeth in to his neighbor's wife; whoever toucheth her shall not be innocent.
לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב 30
[Men] do not despise a thief, if he stealeth to satisfy his soul when he is hungry;
ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן 31
But [if] he is found, he shall restore seven-fold; he shall give all the substance of his house.
נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה 32
[But] whoever committeth adultery with a woman lacketh understanding: he [that] doeth it destroyeth his own soul.
נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה 33
A wound and dishonor shall he get; and his reproach shall not be wiped away.
כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם 34
For jealousy [is] the rage of a man: therefore he will not spare in the day of vengeance.
לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד 35
He will not regard any ransom; neither will he rest content, though thou givest many gifts.

< מִשְׁלֵי 6 >