מִשְׁלֵי 6
| בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
My son! If you have been guarantor for your friend, Have struck your hand for a stranger,
| נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
Have been snared with sayings of your mouth, Have been captured with sayings of your mouth,
| עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
Do this now, my son, and be delivered, For you have come into the hand of your friend. Go, trample on yourself, and strengthen your friend,
| אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
Do not give sleep to your eyes, And slumber to your eyelids,
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Be delivered as a roe from the hand, And as a bird from the hand of a fowler.
| לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Go to the ant, O slothful one, See her ways and be wise;
| אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
Which has no captain, overseer, and ruler,
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
She prepares her bread in summer, She has gathered her food in harvest.
| עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
Until when, O slothful one, do you lie? When do you arise from your sleep?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
A little sleep, a little slumber, A little clasping of the hands to rest,
| ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
And your poverty has come as a traveler, And your want as an armed man.
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
A man of worthlessness, a man of iniquity, Walking [with] perverseness of mouth,
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
Winking with his eyes, speaking with his feet, Directing with his fingers,
| תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
Contrariness [is] in his heart, devising evil at all times, He sends forth contentions.
| על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
Therefore his calamity comes suddenly, He is broken instantly—and no healing.
| שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
These six has YHWH hated, Indeed, seven [are] abominations to His soul:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
High eyes, False tongues, And hands shedding innocent blood,
| לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
A heart devising thoughts of vanity, Feet hastening to run to evil,
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
A false witness [who] breathes out lies, And one sending forth contentions between brothers.
| נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Keep, my son, the command of your father, And do not leave the law of your mother.
| קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
Bind them on your heart continually, Tie them on your neck.
| בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
In your going up and down, it leads you, In your lying down, it watches over you, And you have awoken—it talks [with] you.
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
For the command [is] a lamp, And the Law a light, And a way of life [are] reproofs of instruction,
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
To preserve you from an evil woman, From the flattery of the tongue of a strange woman.
| אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Do not desire her beauty in your heart, And do not let her take you with her eyelids.
| כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
For a harlot consumes to a cake of bread, And an adulteress hunts the precious soul.
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Does a man take fire into his bosom, And are his garments not burned?
| אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
Does a man walk on the hot coals, And are his feet not scorched?
| כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
So [is] he who has gone in to the wife of his neighbor, None who touches her is innocent.
| לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
They do not despise the thief, When he steals to fill his soul when he is hungry,
| ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
And being found he repays sevenfold, He gives all the substance of his house.
| נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
He who commits adultery [with] a woman lacks heart, He who does it is destroying his soul.
| נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
He finds a stroke and shame, And his reproach is not wiped away,
| כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
For jealousy [is] the fury of a man, And he does not spare in a day of vengeance.
| לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
He does not accept the appearance of any atonement, Indeed, he does not consent, Though you multiply bribes!
