< מִשְׁלֵי 6 >
בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
My son, If thou hast become surety for thy friend, if thou hast struck thy hand for a stranger;
נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
If thou art ensnared through the words of thy mouth, if thou art caught through the words of thy mouth:
עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
[Then] do this by all means, my son, and deliver thyself, because thou art come into the power of thy friend, Go hasten to him, and urge thy friend.
אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
Grant not any sleep to thy eyes, nor slumber to thy eyelids.
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Deliver thyself as a roebuck from the hand [of the hunter], and as a bird from the hand of the fowler.
לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Go to the ant, thou sluggard; look on her ways, and become wise.
אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
She, that hath no prince, officer, or ruler,
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
Provideth in the summer her provision, gathereth in harvest-time her food.
עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
How long, O sluggard, wilt thou lie down? when wilt thou arise out of thy sleep?
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
“A little [more] sleep, a little slumber, a little folding of the hands in lying down;”
ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
But then will thy poverty come like a rover, and thy want as a man armed with a shield.
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
A Godless person is a man of injustice, who walketh with a distorted mouth.
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
He blinketh with his eyes, he scrapeth with his feet, he pointeth with his fingers;
תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
Perverseness is in his heart, he contriveth evil at all times; he scattereth abroad discord.
על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
Therefore shall suddenly come his calamity: unawares shalt he be broken without a remedy.
שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
Six things there are which the Lord hateth; and seven are an abomination unto his spirit:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
Haughty eyes, a tongue of falsehood, and hands that shed innocent blood,
לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
A heart that contriveth plans of injustice, feet that hasten to run after evil,
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
A false witness that eagerly uttereth lies, and him that scattereth abroad discord among brethren.
נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Keep, O my son, the commandment of thy father, and reject not the teaching of thy mother:
קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
Bind them upon thy heart continually, tie them about thy throat.
בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
When thou walkest, it shall lead thee; when thou liest down, it shall watch over thee; and when thou art awake, it shall converse with thee.
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
For the commandment is a lamp, and the law is light; and the way of life are the admonitions of correction:
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
To guard thee against a bad woman, from the flattery of an alien tongue.
אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Covet not her beauty in thy heart, and let her not conquer thee with her eyelids.
כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
For by means of a harlot [one is brought down] to the last loaf of bread: and an adulterous woman will even hunt for the precious life,
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Can a man gather up fire in his lap, and shall his clothes not be burnt?
אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
Can a man walk along upon hot coals, and shall his feet not be burnt?
כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
So it is with him that goeth in to his neighbor's wife: no one that toucheth her shall remain unpunished.
לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
Men do not despise the thief, if he steal, to gratify his craving when he is hungry:
ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
And if he be found, he must pay sevenfold; all the wealth his house must he give.
נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
But whoso committeth adultery with a woman lacketh sense: he that is the destroyer of his soul, will alone do this.
נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
Plague and disgrace will he meet with; and his reproach will not be blotted out.
כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
For jealousy is the fury of a husband, and he will not spare on the day of vengeance.
לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
He will not regard the appearance of any ransom; and he will not be content, though thou give ever so many bribes.