< מִשְׁלֵי 6 >
בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
My son, if thou have become surety for thy neighbor, if thou have struck thy hands for a stranger,
נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
thou are snared with the words of thy mouth, thou are taken with the words of thy mouth.
עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
Do this now, my son, and deliver thyself, since thou have come into the hand of thy neighbor. Go, humble thyself, and importune thy neighbor.
אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
Do not give sleep to thine eyes, nor slumber to thine eyelids.
הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Deliver thyself as a roe from the hand, and as a bird from the hand of the fowler.
לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Go to the ant, thou sluggard. Consider her ways, and be wise.
אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
Which, having no chief, overseer, or ruler,
תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
provides her bread in the summer, and gathers her food in the harvest.
עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
How long will thou sleep, O sluggard? When will thou arise out of thy sleep?
מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
A little sleep, a little slumber, a little folding of the hands to sleep,
ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
so thy poverty shall come as a robber, and thy want as an armed man.
אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
A worthless person, a man of iniquity, is he who walks with a perverse mouth,
קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
who winks with his eyes, who speaks with his feet, who makes signs with his fingers,
תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
in whose heart is perverseness, who devises evil continually, who sows discord.
על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
Therefore his calamity shall come suddenly. Suddenly he shall be broken, and that without remedy.
שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
There are six things which Jehovah hates, yea, seven which are an abomination to him:
עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
haughty eyes, a lying tongue, and hands that shed innocent blood,
לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
a heart that devises wicked purposes, feet that are swift in running to mischief,
יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
a false witness who utters lies, and he who sows discord among brothers.
נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
My son, keep the commandment of thy father, and do not forsake the law of thy mother.
קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
Bind them continually upon thy heart. Tie them about thy neck.
בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
When thou walk, it shall lead thee. When thou sleep, it shall watch over thee. And when thou awake, it shall talk with thee.
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
For the commandment is a lamp, and the law is light, and reproofs of instruction are the way of life,
לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
to keep thee from the evil woman, from the flattery of the stranger's tongue.
אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Do not lust after her beauty in thy heart, nor let her take thee with her eyelids.
כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
For the price of a harlot is as much as a piece of bread, but the adulteress hunts for the precious life.
היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Can a man take fire in his bosom, and his clothes not be burned?
אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
Or can a man walk upon hot coals, and his feet not be scorched?
כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
So is he who goes in to his neighbor's wife. Whoever touches her shall not be unpunished.
לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
Men do not despise a thief, if he steals to satisfy himself when he is hungry.
ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
Yet if he is found, he shall restore sevenfold. He shall give all the substance of his house.
נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
He who commits adultery with a woman is void of understanding. He who would destroy his own soul does it.
נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
Wounds and dishonor he shall get, and his reproach shall not be wiped away.
כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
For jealousy is a man's fury, and he will not spare in the day of vengeance.
לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
He will not regard any ransom, nor will he be satisfied, though thou give many gifts.