מִשְׁלֵי 6
| בני אם-ערבת לרעך תקעת לזר כפיך | 1 |
Min Søn! dersom du er gaaet i Borgen hos din Næste, har givet Haandslag til den fremmede;
| נוקשת באמרי-פיך נלכדת באמרי-פיך | 2 |
har du bundet dig ved din Munds Ord, ladet dig fange ved din Mands Ord:
| עשה זאת אפוא בני והנצל-- כי באת בכף-רעך לך התרפס ורהב רעיך | 3 |
Saa gør dog dette, min Søn! og red dig, fordi du er kommen i din Næstes Haand: Gak, nedkast dig for hans Fødder, og træng ind paa din Næste!
| אל-תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך | 4 |
Tilsted ikke dine Øjne at sove eller dine Øjenlaage at slumre.
| הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש | 5 |
Fri dig som en Raa af Jægerens Haand og som en Fugl af Fuglefængerens Haand.
| לך-אל-נמלה עצל ראה דרכיה וחכם | 6 |
Du lade! gak til Myren, se dens Veje, og bliv viis.
| אשר אין-לה קצין-- שטר ומשל | 7 |
Skønt den ikke har nogen Fyrste, Foged eller Hersker,
| תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה | 8 |
bereder den om Sommeren sin Mad, den samler om Høsten sin Spise.
| עד-מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך | 9 |
Du lade! hvor længe vil du ligge? naar vil du staa op af din Søvn?
| מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב | 10 |
Sov lidt endnu, blund lidt, fold Hænderne lidt for at hvile:
| ובא-כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן | 11 |
Saa skal din Armod komme som en Landstryger og din Trang som skjoldvæbnet Mand.
| אדם בליעל איש און הולך עקשות פה | 12 |
Et nedrigt Menneske, en uretfærdig Mand er den, som gaar med en vanartig Mund;
| קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו | 13 |
den, som giver Vink med sine Øjne, gør Tegn med sine Fødder, peger med sine Fingre;
| תהפכות בלבו--חרש רע בכל-עת מדנים (מדינים) ישלח | 14 |
den, som har forvendte Ting i sit Hjerte og optænker ondt til hver Tid og kommer Trætter af Sted.
| על-כן--פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא | 15 |
Derfor skal hans Ulykke komme hastelig, han skal snart sønderknuses, og der skal ingen Lægedom være.
| שש-הנה שנא יהוה ושבע תועבות (תועבת) נפשו | 16 |
Disse seks Stykker hader Herren, og de syv ere en Vederstyggelighed for hans Sjæl:
| עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם-נקי | 17 |
Stolte Øjne, en løgnagtig Tunge og Hænder, som udgyde den uskyldiges Blod;
| לב--חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה | 18 |
et Hjerte, som optænker uretfærdige Tanker; Fødder, som haste med at løbe til det onde;
| יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים | 19 |
den, der som falsk Vidne taler Løgn; og den, som kommer Trætter af Sted imellem Brødre.
| נצר בני מצות אביך ואל-תטש תורת אמך | 20 |
Min Søn! bevar din Faders Bud, og forlad ikke din Moders Lov.
| קשרם על-לבך תמיד ענדם על-גרגרתך | 21 |
Knyt dem til dit Hjerte for stedse, bind dem om din Hals!
| בהתהלכך תנחה אתך-- בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך | 22 |
Naar du vandrer, skal den lede dig, naar du lægger dig, skal den bevare dig, og naar du opvaagner, skal den tale til dig.
| כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר | 23 |
Thi Budet er en Lampe og Loven et Lys, og Undervisningens Revselse er Vej til Livet;
| לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה | 24 |
at den maa bevare dig fra en ond Kvinde, fra en fremmed Tunges Sledskhed.
| אל-תחמד יפיה בלבבך ואל-תקחך בעפעפיה | 25 |
Begær ikke hendes Dejlighed i dit Hjerte, og lad hende ikke indtage dig med sine Øjenlaage!
| כי בעד-אשה זונה עד-ככר-לחם ואשת איש-- נפש יקרה תצוד | 26 |
Thi for en Skøges Skyld gælder det kun om et Stykke Brød, men en anden Mands Hustru fanger den dyrebare Sjæl.
| היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה | 27 |
Mon nogen kan tage Ild i sin Barm, uden at hans Klæder brændes op?
| אם-יהלך איש על-הגחלים ורגליו לא תכוינה | 28 |
Eller mon nogen kan gaa paa Gløder, uden at hans Fødder brændes?
| כן--הבא אל-אשת רעהו לא-ינקה כל-הנגע בה | 29 |
Saa sker det ham, som gaar ind til sin Næstes Hustru; ingen, som rører hende, slipper fri for Straf.
| לא-יבוזו לגנב כי יגנוב-- למלא נפשו כי ירעב | 30 |
Man ringeagter ikke, at en Tyv stjæler for at mætte sig, naar han er hungrig;
| ונמצא ישלם שבעתים את-כל-הון ביתו יתן | 31 |
men naar han bliver greben, maa han betale syv Fold, han maa give alt sit Hus's Gods.
| נאף אשה חסר-לב משחית נפשו הוא יעשנה | 32 |
Den, som bedriver Hor med en Kvinde, fattes Forstand; den, som vil fordærve sin Sjæl, han, ja han gør sligt.
| נגע-וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה | 33 |
Plage og Skam skal ramme ham, og hans Skændsel skal ikke udslettes.
| כי-קנאה חמת-גבר ולא-יחמול ביום נקם | 34 |
Thi nidkær er Mandens Vrede, og han skal ikke skaane paa Hævnens Dag;
| לא-ישא פני כל-כפר ולא-יאבה כי תרבה-שחד | 35 |
han skal ikke tage nogen Bod for gyldig og ikke samtykke, om du end vilde give megen Skænk.
