מִשְׁלֵי 5
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך | 1 |
Min sønn! Akt på min visdom, bøi ditt øre til min forstand,
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו | 2 |
så du kan gjemme kloke råd og dine leber bevare kunnskap!
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה | 3 |
For en fremmed kvinnes leber drypper av honning, og glattere enn olje er hennes tunge;
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות | 4 |
men til sist er hun besk som malurt, hvass som et tveegget sverd.
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585) | 5 |
Hennes føtter går nedover til døden; hennes skritt fører like til dødsriket. (Sheol h7585)
| ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע | 6 |
På livets sti vil hun ikke vandre; hennes veier går hit og dit, uten at hun vet det.
| ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי | 7 |
Så hør nu på mig, mine barn, og vik ikke fra min munns ord!
| הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה | 8 |
La din vei være langt fra henne, og kom ikke nær til døren på hennes hus,
| פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי | 9 |
forat du ikke skal gi andre din pryd og en grusom herre dine år,
| פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי | 10 |
forat ikke fremmede skal mettes av din eiendom, og frukten av din møie komme i en annen manns hus,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך | 11 |
så du må stønne i din siste stund, når din kropp og ditt kjøtt tæres bort,
| ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי | 12 |
Og du må si: Hvorledes har jeg kunnet hate tukt, og hvorledes har mitt hjerte kunnet forakte tilrettevisning,
| ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני | 13 |
så jeg ikke hørte på dem som lærte mig, og ikke bøide mitt øre til dem som veiledet mig!
| כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה | 14 |
Nær var jeg kommet i den største ulykke midt i forsamlingen og menigheten.
| שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך | 15 |
Drikk av din egen brønn, drikk rinnende vann av din egen kilde!
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים | 16 |
Skulde vel dine kilder strømme ut på gaten, dine bekker på torvene?
| יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך | 17 |
La dem være for dig alene og ikke for fremmede sammen med dig!
| יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך | 18 |
Din kilde være velsignet, gled dig i din ungdoms hustru!
| אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד | 19 |
Den elskelige hind og den yndefulle stengjet! Hennes barm kvege dig til enhver tid, av hennes kjærlighet være du alltid drukken!
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה | 20 |
Hvorfor, min sønn, skulde du da være drukken av attrå efter en annen manns hustru og favne en fremmed kvinnes barm?
| כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס | 21 |
For en manns veier ligger åpne for Herrens øine, og Herren jevner alle hans stier.
| עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך | 22 |
Den ugudelige fanges i sine egne misgjerninger, og han holdes fast i sin egen synds snarer.
| הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה | 23 |
Han må dø, fordi han ikke lot sig tukte, og for sin store dårskaps skyld tumler han og faller.
