מִשְׁלֵי 5
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך | 1 |
Mein Sohn, merke auf meine Weisheit und neige dein Ohr meiner Belehrung zu;
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו | 2 |
daß du Vorsicht übest und deine Lippen Erkenntnis bewahren.
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה | 3 |
Denn von Honig triefen die Lippen der Fremden, und glätter als Öl ist ihr Gaumen;
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות | 4 |
aber zuletzt ist sie bitter wie Wermut, scharf wie ein zweischneidig Schwert;
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585) | 5 |
ihre Füße laufen zum Tod, ihre Schritte streben dem Totenreich zu; (Sheol h7585)
| ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע | 6 |
den Pfad des Lebens erwägt sie nicht einmal; sie geht eine unsichere Bahn, die sie selbst nicht kennt.
| ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי | 7 |
Und nun, ihr Söhne, höret mir zu und weichet nicht von den Reden meines Mundes!
| הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה | 8 |
Bleibe fern von dem Weg, der zu ihr führt, und nähere dich nicht der Tür ihres Hauses!
| פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי | 9 |
Daß du nicht Fremden deine Ehre opferst und deine Jahre dem Grausamen;
| פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי | 10 |
daß sich nicht Fremde von deinem Vermögen sättigen und du dich nicht abmühen müssest für eines andern Haus,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך | 11 |
also daß, wenn dir dann Leib und Fleisch hinschwindet, du zuletzt seufzen und sagen müssest:
| ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי | 12 |
Warum habe ich doch die Zucht gehaßt, warum hat mein Herz die Zurechtweisung verachtet?
| ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני | 13 |
Ich habe nicht gehört auf die Stimme meiner Lehrer und meinen Lehrmeistern kein Gehör geschenkt!
| כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה | 14 |
Fast wäre ich gänzlich ins Unglück geraten, inmitten der Versammlung und der Gemeinde!
| שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך | 15 |
Trinke Wasser aus deinem Born und Ströme aus deinem Brunnen!
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים | 16 |
Sollen deine Quellen sich auf die Straße ergießen, deine Wasserbäche auf die Plätze?
| יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך | 17 |
Sie sollen dir allein gehören und keinem Fremden neben dir!
| יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך | 18 |
Dein Born sei gesegnet, und freue dich des Weibes deiner Jugend!
| אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד | 19 |
Die liebliche Hindin, die anmutige Gemse, möge dich ihr Busen allezeit ergötzen, mögest du dich an ihrer Liebe stets berauschen!
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה | 20 |
Warum aber, mein Sohn, wolltest du dich an einer andern vergehen und den Busen einer Fremden umarmen?
| כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס | 21 |
Denn eines jeglichen Wege liegen klar vor den Augen des HERRN, und er achtet auf alle seine Pfade!
| עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך | 22 |
Den Gottlosen nehmen seine eigenen Missetaten gefangen, und von den Stricken seiner Sünde wird er festgehalten.
| הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה | 23 |
Er stirbt an Zuchtlosigkeit, und infolge seiner großen Torheit taumelt er dahin.
