מִשְׁלֵי 5
| בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך | 1 |
Mein Sohn, merke auf meine Weisheit, neige meiner Einsicht dein Ohr,
| לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו | 2 |
daß du Überlegung bewahrst, und deine Lippen Erkenntnis behalten.
| כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה | 3 |
Denn von Honigseim triefen die Lippen der Fremden, und glätter als Öl ist ihr Gaumen.
| ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות | 4 |
Aber zuletzt ist sie bitter wie Wermut, scharf wie ein zweischneidiges Schwert.
| רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585) | 5 |
Ihre Füße gehen zum Tode hinab, zur Unterwelt streben ihre Schritte hin. (Sheol h7585)
| ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע | 6 |
Daß sie ja den Pfad des Lebens verfehle, schweifen ihre Geleise, sie weiß nicht wohin.
| ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי | 7 |
Nun denn, ihr Söhne, gehorcht mir und weicht nicht ab von den Reden meines Mundes.
| הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה | 8 |
Laß deinen Weg fern von ihr sein und nahe dich nicht der Thür ihres Hauses,
| פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי | 9 |
daß du nicht anderen deine Jugendblüte preisgebest und deine Jahre einem Grausamen,
| פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי | 10 |
daß sich nicht Fremde von deinem Vermögen sättigen, und der Ertrag deiner Mühen nicht in das Haus eines Auswärtigen komme,
| ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך | 11 |
und du zuletzt stöhnen müssest, wenn dir Leib und Fleisch hinschwinden,
| ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי | 12 |
und sprechen müssest: Ach! daß ich Zucht gehaßt habe, und mein Herz die Rüge verschmäht hat!
| ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני | 13 |
daß ich nicht der Stimme meiner Lehrer gehorcht und denen, die mich unterwiesen, mein Ohr nicht geneigt habe!
| כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה | 14 |
Fast wäre ich völlig ins Unglück geraten inmitten der Versammlung und der Gemeinde.
| שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך | 15 |
Trinke Wasser aus deiner Zisterne und was aus deinem Brunnen hervorquillt.
| יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים | 16 |
Sollen deine Quellen nach außen überfließen, deine Wasserbäche auf die freien Plätze?
| יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך | 17 |
Dir allein müssen sie gehören und nicht Fremden neben dir.
| יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך | 18 |
Dein Born sei gesegnet, daß du Freude habest vom Weibe deiner Jugend.
| אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד | 19 |
Die liebliche Hinde und anmutige Gazelle ihre Brüste mögen dich allezeit berauschen; durch ihre Liebe mögest du immerdar in Taumel geraten.
| ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה | 20 |
Warum aber, mein Sohn, wolltest du durch eine Fremde in Taumel geraten und den Busen einer Auswärtigen umarmen?
| כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס | 21 |
Denn eines jeden Wege liegen klar vor den Augen Jahwes, und alle ihre Geleise bahnet er.
| עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך | 22 |
Die eignen Verschuldungen fangen ihn, den Gottlosen, und durch die Stricke seiner Sünde wird er festgehalten.
| הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה | 23 |
Sterben wird er aus Mangel an Zucht und ob seiner großen Narrheit wird er hintaumeln.
