< מִשְׁלֵי 5 >
בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך | 1 |
Mon fils, sois attentif à ma sagesse, incline ton oreille à mon intelligence;
לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו | 2 |
Afin que tu gardes mes avis, et que tes lèvres conservent la science.
כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה | 3 |
Car les lèvres de l'étrangère distillent des rayons de miel, et son palais est plus doux que l'huile.
ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות | 4 |
Mais ce qui en provient est amer comme de l'absinthe, et aigu comme une épée à deux tranchants.
רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol ) | 5 |
Ses pieds descendent à la mort, ses démarches aboutissent au sépulcre. (Sheol )
ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע | 6 |
Afin que tu ne balances point le chemin de la vie; ses chemins en sont écartés, tu ne le connaîtras point.
ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי | 7 |
Maintenant donc, enfants, écoutez-moi, et ne vous détournez point des paroles de ma bouche.
הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה | 8 |
Eloigne ton chemin de la femme étrangère, et n'approche point de l'entrée de sa maison.
פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי | 9 |
De peur que tu ne donnes ton honneur à d'autres, et tes ans au cruel.
פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי | 10 |
De peur que les étrangers ne se rassasient de tes facultés, et que le fruit de ton travail ne soit en la maison du forain;
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך | 11 |
Et que tu ne rugisses quand tu seras près de ta fin, quand ta chair et ton corps seront consumés;
ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי | 12 |
Et que tu ne dises: Comment ai-je haï l'instruction, et comment mon cœur a-t-il dédaigné les répréhensions?
ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני | 13 |
Et comment n'ai-je point obéi à la voix de ceux qui m'instruisaient, et n'ai-je point incliné mon oreille à ceux qui m'enseignaient?
כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה | 14 |
Peu s'en est fallu que je n'aie été dans toute sorte de mal, au milieu de la congrégation et de l'assemblée.
שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך | 15 |
Bois des eaux de ta citerne, et des ruisseaux du milieu de ton puits;
יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים | 16 |
Que tes fontaines se répandent dehors, et les ruisseaux d'eau par les rues;
יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך | 17 |
Qu'elles soient à toi seul, et non aux étrangers avec toi.
יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך | 18 |
Que ta source soit bénie, et réjouis-toi de la femme de ta jeunesse,
אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד | 19 |
[Comme] d'une biche aimable, et d'une chevrette gracieuse; que ses mamelles te rassasient en tout temps, et sois continuellement épris de son amour;
ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה | 20 |
Et pourquoi, mon fils, irais-tu errant après l'étrangère, et embrasserais-tu le sein de la foraine?
כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס | 21 |
Vu que les voies de l'homme sont devant les yeux de l'Eternel, et qu'il pèse toutes ses voies.
עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך | 22 |
Les iniquités du méchant l'attraperont, et il sera retenu par les cordes de son péché.
הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה | 23 |
Il mourra faute d'instruction, et il ira errant par la grandeur de sa folie.