מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך

My son, attend to my wisdom. And bow thine ear to my understanding;

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו

That thou mayest keep discretion, And that thy lips may preserve knowledge!

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה

Truly, the lips of a strange woman drop honey, And her mouth is smoother than oil;

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות

But her end is bitter as wormwood, Sharp as a two-edged sword.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585)

Her feet go down to death; Her steps lay hold of the under-world. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע

That she may not ponder the way of life, Her paths waver when she heedeth it not.

7 ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי

Hear me now, therefore, O children! And turn not away from the words of my mouth!

8 הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה

Remove thy way far from her. And come not nigh the door of her house:

9 פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי

Lest thou give thy bloom to others, And thy years to a cruel one;

10 פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי

Lest strangers be filled with thy wealth, And thine earnings be in the house of an alien;

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך

And lest thou mourn in thy latter end. When thy flesh and thy body are consumed,

12 ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי

And say, “How have I hated instruction! And how hath my heart despised reproof!

13 ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני

I have not obeyed the voice of my teachers, Nor inclined mine ear to my instructors;

14 כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה

I have well-nigh fallen into utter misery; In the midst of the congregation and the assembly.”

15 שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך

Drink water out of thine own cistern. And running water out of thine own well:

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים

So shall thy fountains overflow in the streets, In the wide streets, as streams of water;

17 יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך

They shall belong to thee alone, And not to strangers with thee;

18 יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

And thy fountain shall be blessed, Yea, thou shalt have joy in the wife of thy youth.

19 אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד

A lovely hind, a graceful doe, Her breasts shall satisfy thee at all times, And thou shalt be always ravished with her love.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה

Why, then, my son, wilt thou be ravished with a wanton, And embrace the bosom of a stranger?

21 כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס

For the ways of man are before the eyes of the LORD, And he weigheth well all his paths.

22 עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך

His own iniquities shall ensnare the wicked; Yea, he shall be held fast by the cords of his own sins.

23 הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה

He shall die for want of instruction; Yea, through the greatness of his folly he shall stagger.