< מִשְׁלֵי 5 >
בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך | 1 |
My son! Give attention to my wisdom, Incline your ear to my understanding,
לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו | 2 |
To observe thoughtfulness, And your lips keep knowledge.
כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה | 3 |
For the lips of a strange woman drop honey, And her mouth [is] smoother than oil,
ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות | 4 |
And her latter end [is] bitter as wormwood, Sharp as a sword [with] mouths.
רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol ) | 5 |
Her feet are going down to death, Her steps take hold of Sheol. (Sheol )
ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע | 6 |
The path of life—lest you ponder, Her paths have moved—you do not know.
ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי | 7 |
And now, you sons, listen to me, And do not turn from sayings of my mouth.
הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה | 8 |
Keep your way far from off her, And do not come near to the opening of her house,
פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי | 9 |
Lest you give your splendor to others, And your years to the fierce,
פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי | 10 |
Lest strangers be filled [with] your power, And your labors in the house of a stranger,
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך | 11 |
And you have howled in your latter end, In the consumption of your flesh and your food,
ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי | 12 |
And have said, “How I have hated instruction, And my heart has despised reproof,
ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני | 13 |
And I have not listened to the voice of my teachers, And have not inclined my ear to my teachers.
כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה | 14 |
As a little thing I have been all evil, In the midst of an assembly and a congregation.”
שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך | 15 |
Drink waters out of your own cistern, Even flowing ones out of your own well.
יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים | 16 |
Let your fountains be scattered abroad, In broad places streams of waters.
יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך | 17 |
Let them be to you for yourself, And not to strangers with you.
יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך | 18 |
Let your fountain be blessed, And rejoice because of the wife of your youth,
אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד | 19 |
A doe of loves, and a roe of grace! Let her loves satisfy you at all times, Magnify yourself in her love continually.
ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה | 20 |
And why do you magnify yourself, My son, with a stranger? And embrace the bosom of a strange woman?
כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס | 21 |
For the ways of each are before the eyes of YHWH, And He is pondering all his paths.
עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך | 22 |
His own iniquities capture the wicked, And he is holden with the ropes of his sin.
הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה | 23 |
He dies without instruction, And magnifies himself in the abundance of his folly!