מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך

[My] son, attend to my wisdom, and apply your ear to my words;

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו

that you may keep good understanding, and the discretion of my lips gives you a charge. Give no heed to a worthless woman;

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה

for honey drops from the lips of a harlot, who for a season pleases your palate:

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות

but afterwards you will find her more bitter than gall, and sharper than a two-edged sword.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585)

For the feet of folly lead those who deal with her down to the grave with death; and her steps are not established. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע

For she goes not upon the paths of life; but her ways are slippery, and not easily known.

7 ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי

Now then, [my] son, hear me, and make not my words of none effect.

8 הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה

Remove your way far from her; draw not near to the doors of her house:

9 פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי

lest you give away your life to others, and your substance to the merciless:

10 פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי

lest strangers be filled with your strength, and your labors come into the houses of strangers;

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך

And you repent at last, when the flesh of your body is consumed,

12 ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי

and you shall say, How have I hated instruction, and my heart avoided reproofs!

13 ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני

I heard not the voice of him that instructed me, and taught me, neither did I apply mine ear.

14 כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה

I was almost in all evil in the midst of the congregation and assembly.

15 שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך

Drink waters out of your own vessels, and out of your own springing wells.

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים

Let not waters out of your fountain be spilt by you, but let your waters go into your streets.

17 יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך

Let them be only your own, and let no stranger partake with you.

18 יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

Let your fountain of water be [truly] your own; and rejoice with the wife of your youth.

19 אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד

Let [your] loving hart and your graceful colt company with you, and let her be considered your own, and be with you at all times; for ravished with her love you shall be greatly increased.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה

Be not intimate with a strange woman, neither fold yourself in the arms of a woman not your own.

21 כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס

For the ways of a man are before the eyes of God, and he looks on all his paths.

22 עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך

Iniquities ensnare a man, and every one is bound in the chains of his own sins.

23 הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה

Such a man dies with the uninstructed; and he is cast forth from the abundance of his own substance, and has perished through folly.