מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך

My sonne, hearken vnto my wisedome, and incline thine eare vnto my knowledge.

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו

That thou maiest regarde counsell, and thy lippes obserue knowledge.

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה

For the lippes of a strange woman drop as an honie combe, and her mouth is more soft then oyle.

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות

But the end of her is bitter as wormewood, and sharpe as a two edged sworde.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585)

Her feete goe downe to death, and her steps take holde on hell. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע

She weigheth not the way of life: her paths are moueable: thou canst not knowe them.

7 ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי

Heare yee me nowe therefore, O children, and depart not from the wordes of my mouth.

8 הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה

Keepe thy way farre from her, and come not neere the doore of her house,

9 פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי

Least thou giue thine honor vnto others, and thy yeeres to the cruell:

10 פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי

Least the stranger should be silled with thy strength, and thy labours bee in the house of a stranger,

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך

And thou mourne at thine end, (when thou hast consumed thy flesh and thy bodie)

12 ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי

And say, How haue I hated instruction, and mine heart despised correction!

13 ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני

And haue not obeied the voyce of them that taught mee, nor enclined mine eare to them that instructed me!

14 כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה

I was almost brought into all euil in ye mids of the Congregation and assemblie.

15 שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך

Drinke the water of thy cisterne, and of the riuers out of the middes of thine owne well.

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים

Let thy fountaines flow foorth, and the riuers of waters in the streetes.

17 יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך

But let them bee thine, euen thine onely, and not the strangers with thee.

18 יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

Let thy fountaine be blessed, and reioyce with the wife of thy youth.

19 אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד

Let her be as the louing hinde and pleasant roe: let her brests satisfie thee at all times, and delite in her loue continually.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה

For why shouldest thou delite, my sonne, in a strange woman, or embrace the bosome of a stranger?

21 כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס

For the waies of man are before the eyes of the Lord, and he pondereth all his pathes.

22 עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך

His owne iniquities shall take the wicked himselfe, and he shall be holden with the cordes of his owne sinne.

23 הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה

Hee shall die for fault of instruction, and shall goe astray through his great follie.