מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך

My son, attend to my wisdom, and incline thy ear to my prudence.

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו

That thou mayst keep thoughts, and thy lips may preserve instruction. Mind not the deceit of a woman.

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה

For the lips of a harlot are like a honeycomb dropping, and her throat is smoother than oil.

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות

But her end is bitter as wormwood, and sharp as a two-edged sword.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585)

Her feet go down into death, and her steps go in as far as hell. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע

They walk not by the path of life, her steps are wandering, and unaccountable.

7 ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי

Now therefore, my son, hear me, and depart not from the words of my mouth.

8 הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה

Remove thy way far from her, and come not nigh the doors of her house.

9 פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי

Give not thy honour to strangers, and thy years to the cruel.

10 פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי

Lest strangers be filled with thy strength, and thy labours be in another man’s house,

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך

And thou mourn it the last, when thou shalt have spent thy flesh and thy body, and say:

12 ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי

Why have I hated instruction, and my heart consented not to reproof,

13 ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני

And have not heard the voice of them that taught me, and have not inclined my ear to masters?

14 כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה

I have almost been in all evil, in the midst of the church and of the congregation.

15 שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך

Drink water out of thy own cistern, and the streams of thy own well:

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים

Let thy fountains be conveyed abroad, and in the streets divide thy waters.

17 יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך

Keep them to thyself alone, neither let strangers be partakers with thee.

18 יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

Let thy vein be blessed, and rejoice with the wife of thy youth:

19 אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד

Let her be thy dearest hind, and most agreeable fawn: let her breasts inebriate thee at all times; he thou delighted continually with her love.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה

Why art thou seduced, my son, by a strange woman, and art cherished in the bosom of another?

21 כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס

The Lord beholdeth the ways of man, and considereth all his steps.

22 עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך

His own iniquities catch the wicked, and he is fast bound with the ropes of his own sins.

23 הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה

He shall die, because he hath not received instruction, and in the multitude of his folly he shall be deceived.