< מִשְׁלֵי 5 >
בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך | 1 |
My son, attend unto my wisdom, incline thine ear to my understanding;
לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו | 2 |
that thou mayest keep reflection, and that thy lips may preserve knowledge.
כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה | 3 |
For the lips of the strange woman drop honey, and her mouth is smoother than oil;
ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות | 4 |
but her end is bitter as wormwood, sharp as a two-edged sword.
רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol ) | 5 |
Her feet go down to death; her steps take hold on Sheol. (Sheol )
ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע | 6 |
Lest she should ponder the path of life, her ways wander, she knoweth not [whither].
ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי | 7 |
And now, children, hearken unto me, and depart not from the words of my mouth.
הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה | 8 |
Remove thy way far from her, and come not nigh the door of her house:
פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי | 9 |
lest thou give thine honour unto others, and thy years unto the cruel;
פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי | 10 |
lest strangers be filled with thy wealth, and the fruits of thy toil [come] into the house of a stranger;
ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך | 11 |
and thou mourn in thine end, when thy flesh and thy body are consumed;
ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי | 12 |
and thou say, How have I hated instruction, and my heart despised reproof!
ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני | 13 |
and I have not hearkened unto the voice of my teachers, nor inclined mine ear to those that instructed me;
כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה | 14 |
I was well nigh in all evil in the midst of the congregation and assembly.
שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך | 15 |
Drink waters out of thine own cistern, and running waters out of thine own well.
יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים | 16 |
Thy fountains shall be poured forth, as water-brooks in the broadways.
יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך | 17 |
Let them be only thine own, and not strangers' with thee.
יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך | 18 |
Let thy fountain be blessed; and have joy of the wife of thy youth.
אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד | 19 |
As a lovely hind and a graceful roe, let her breasts satisfy thee at all times: be thou ravished continually with her love.
ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה | 20 |
And why shouldest thou, my son, be ravished with a strange woman, and embrace the bosom of a stranger?
כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס | 21 |
For the ways of man are before the eyes of Jehovah, and he pondereth all his paths.
עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך | 22 |
His own iniquities shall take the wicked, and he shall be holden with the cords of his sin.
הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה | 23 |
He shall die for want of discipline; and in the greatness of his folly he shall go astray.