מִשְׁלֵי 5

1 בני לחכמתי הקשיבה לתבונתי הט-אזנך

[My] son, attend to my wisdom, and apply thine ear to my words;

2 לשמר מזמות ודעת שפתיך ינצרו

that thou mayest keep good understanding, and the discretion of my lips gives thee a charge. Give no heed to a worthless woman;

3 כי נפת תטפנה שפתי זרה וחלק משמן חכה

for honey drops from the lips of a harlot, who for a season pleases thy palate:

4 ואחריתה מרה כלענה חדה כחרב פיות

but afterwards thou wilt find her more bitter than gall, and sharper than a two-edged sword.

5 רגליה ירדות מות שאול צעדיה יתמכו (Sheol h7585)

For the feet of folly lead those who deal with her down to the grave with death; and her steps are not established. (Sheol h7585)

6 ארח חיים פן-תפלס נעו מעגלתיה לא תדע

For she goes not upon the paths of life; but her ways are slippery, and not easily known.

7 ועתה בנים שמעו-לי ואל-תסורו מאמרי-פי

Now then, [my] son, hear me, and make not my words of none effect.

8 הרחק מעליה דרכך ואל-תקרב אל-פתח ביתה

Remove thy way far from her; draw not near to the doors of her house:

9 פן-תתן לאחרים הודך ושנתיך לאכזרי

lest thou give away thy life to others, and thy substance to the merciless:

10 פן-ישבעו זרים כחך ועצביך בבית נכרי

lest strangers be filled with thy strength, and thy labours come into the houses of strangers;

11 ונהמת באחריתך בכלות בשרך ושארך

And thou repent at last, when the flesh of thy body is consumed,

12 ואמרת--איך שנאתי מוסר ותוכחת נאץ לבי

and thou shalt say, How have I hated instruction, and my heart avoided reproofs!

13 ולא-שמעתי בקול מורי ולמלמדי לא-הטיתי אזני

I heard not the voice of him that instructed me, and taught me, neither did I apply mine ear.

14 כמעט הייתי בכל-רע-- בתוך קהל ועדה

I was almost in all evil in the midst of the congregation and assembly.

15 שתה-מים מבורך ונזלים מתוך בארך

Drink waters out of thine own vessels, and out of thine own springing wells.

16 יפוצו מעינתיך חוצה ברחבות פלגי-מים

Let not waters out of thy fountain be spilt by thee, but let thy waters go into thy streets.

17 יהיו-לך לבדך ואין לזרים אתך

Let them be only thine own, and let no stranger partake with thee.

18 יהי-מקורך ברוך ושמח מאשת נעורך

Let thy fountain of water be [truly] thine own; and rejoice with the wife of thy youth.

19 אילת אהבים ויעלת-חן דדיה ירוך בכל-עת באהבתה תשגה תמיד

Let [thy] loving hart and thy graceful colt company with thee, and let her be considered thine own, and be with thee at all times; for ravished with her love thou shalt be greatly increased.

20 ולמה תשגה בני בזרה ותחבק חק נכריה

Be not intimate with a strange woman, neither fold thyself in the arms of a woman not thine own.

21 כי נכח עיני יהוה--דרכי-איש וכל-מעגלתיו מפלס

For the ways of a man are before the eyes of God, and he looks on all his paths.

22 עוונתיו--ילכדנו את-הרשע ובחבלי חטאתו יתמך

Iniquities ensnare a man, and every one is bound in the chains of his own sins.

23 הוא--ימות באין מוסר וברב אולתו ישגה

Such a man dies with the uninstructed; and he is cast forth from the abundance of his own substance, and has perished through folly.