< מִשְׁלֵי 4 >
שמעו בנים מוסר אב והקשיבו לדעת בינה | 1 |
Hear, ye sons, the instruction of a father, And give attention to know understanding.
כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל-תעזבו | 2 |
For good learning I have given to you, My law forsake not.
כי-בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי | 3 |
For, a son I have been to my father — tender, And an only one before my mother.
וירני--ויאמר לי יתמך-דברי לבך שמר מצותי וחיה | 4 |
And he directeth me, and he saith to me: 'Let thy heart retain my words, Keep my commands, and live.
קנה חכמה קנה בינה אל-תשכח ואל-תט מאמרי-פי | 5 |
Get wisdom, get understanding, Do not forget, nor turn away From the sayings of my mouth.
אל-תעזבה ותשמרך אהבה ותצרך | 6 |
Forsake her not, and she doth preserve thee, Love her, and she doth keep thee.
ראשית חכמה קנה חכמה ובכל-קנינך קנה בינה | 7 |
The first thing [is] wisdom — get wisdom, And with all thy getting get understanding.
סלסלה ותרוממך תכבדך כי תחבקנה | 8 |
Exalt her, and she doth lift thee up, She honoureth thee, when thou dost embrace her.
תתן לראשך לוית-חן עטרת תפארת תמגנך | 9 |
She giveth to thy head a wreath of grace, A crown of beauty she doth give thee freely.
שמע בני וקח אמרי וירבו לך שנות חיים | 10 |
Hear, my son, and receive my sayings, And years of life [are] multiplied to thee.
בדרך חכמה הריתיך הדרכתיך במעגלי-ישר | 11 |
In a way of wisdom I have directed thee, I have caused thee to tread in paths of uprightness.
בלכתך לא-יצר צעדך ואם-תרוץ לא תכשל | 12 |
In thy walking thy step is not straitened, And if thou runnest, thou stumblest not.
החזק במוסר אל-תרף נצרה כי-היא חייך | 13 |
Lay hold on instruction, do not desist, Keep her, for she [is] thy life.
בארח רשעים אל-תבא ואל-תאשר בדרך רעים | 14 |
Into the path of the wicked enter not, And be not happy in a way of evil doers.
פרעהו אל-תעבר-בו שטה מעליו ועבר | 15 |
Avoid it, pass not over into it, Turn aside from it, and pass on.
כי לא ישנו אם-לא ירעו ונגזלה שנתם אם-לא יכשולו (יכשילו) | 16 |
For they sleep not if they do not evil, And their sleep hath been taken violently away, If they cause not [some] to stumble.
כי לחמו לחם רשע ויין חמסים ישתו | 17 |
For they have eaten bread of wickedness, And wine of violence they drink.
וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד-נכון היום | 18 |
And the path of the righteous [is] as a shining light, Going and brightening till the day is established,
דרך רשעים כאפלה לא ידעו במה יכשלו | 19 |
The way of the wicked [is] as darkness, They have not known at what they stumble.
בני לדברי הקשיבה לאמרי הט-אזנך | 20 |
My son, to my words give attention, To my sayings incline thine ear,
אל-יליזו מעיניך שמרם בתוך לבבך | 21 |
Let them not turn aside from thine eyes, Preserve them in the midst of thy heart.
כי-חיים הם למצאיהם ולכל-בשרו מרפא | 22 |
For life they [are] to those finding them, And to all their flesh healing.
מכל-משמר נצר לבך כי-ממנו תוצאות חיים | 23 |
Above every charge keep thy heart, For out of it [are] the outgoings of life.
הסר ממך עקשות פה ולזות שפתים הרחק ממך | 24 |
Turn aside from thee a froward mouth, And perverse lips put far from thee,
עיניך לנכח יביטו ועפעפיך יישרו נגדך | 25 |
Thine eyes do look straightforward, And thine eyelids look straight before thee.
פלס מעגל רגלך וכל-דרכיך יכנו | 26 |
Ponder thou the path of thy feet, And all thy ways [are] established.
אל-תט-ימין ושמאול הסר רגלך מרע | 27 |
Incline not [to] the right or to the left, Turn aside thy foot from evil!