< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו 1
Ord av kong Lemuel, profetord som mor hans prenta inn i honom:
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי 2
Kva skal eg segja, son min, ja kva, du mitt livs son, ja kva, du min lovnads-son?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין 3
Gjev ikkje kvende di kraft, og far ikkje vegar som tynar kongar!
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר 4
Ei sømer det seg, Lemuel, for kongar, ei kongar sømer det seg å drikka vin, og ei for hovdingar å spyrja etter rusdrykk.
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני 5
For drikk han, vil han gløyma kva som lov er, og venda retten fyre alle arminger.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש 6
Lat han få rusdrykk som er åt å gå til grunns, og han få vin som gjeng med sorg i sjæli.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד 7
At han kann drikka og si armod gløyma, og ikkje lenger minnast møda si.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף 8
Lat upp din munn for mållaus mann, for alle deira sak som gjeng mot undergang!
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון 9
Lat upp din munn og rettvist døm, lat armingen og fatigmannen få sin rett!
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה 10
Ei dugande kona, kven finn vel ei slik? Høgre stend ho i pris enn perlor.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר 11
Mannsens hjarta lit på henne, og vinning vantar ikkje.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה 12
Ho gjer honom godt og inkje vondt alle sine livedagar.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה 13
Ho syter for ull og lin, og henderne strævar med hugnad.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה 14
Ho er som kaupmanna-skip, langt burtantil fær ho si føda.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה 15
Og uppe er ho i otta, og gjev sin huslyd mat og etlar åt ternone ut.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 16
Ho stilar på ein åker og fær han, for det ho med henderne tener ho plantar ein vingard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה 17
Kraft ho bind seg til belte um livet og gjer sine armar sterke.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 18
Ho merkar at hushaldet hennar gjeng godt, då sloknar’kje lampa hennar um natti.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך 19
Ho retter henderne ut etter rokken, og fingrarne tek til teinen.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון 20
Ho opnar handi for armingen, retter ho ut til fatigmannen.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים 21
Ei ræddast ho snø for huset sitt, for alt hennar hus er klædt i skarlaks-ty.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה 22
Ho gjer seg tæpe og klær seg i finaste lin og purpur.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ 23
Hennar mann er kjend i portarne, der han sit til tings med dei fremste i landet.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני 24
Linskjortor gjer ho og sel, og belte gjev ho til kramkaren.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון 25
Kraft og vyrdnad er klædnaden hennar, og ho lær åt dagen som kjem.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה 26
Ho let upp munnen med visdom, mild upplæring ho gjev med si tunga.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל 27
Koss det gjeng i huset agtar ho på, og ei et ho brød i letingskap.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה 28
Fram stig hennar søner og prisar ho sæl, og mannen syng henne lov:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה 29
«Mange kvende stod høgt i dugleik, men du gjeng yver deim alle.»
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל 30
Vænleik er fals og fagerskap fåfengd; ei kona som ottast Herren, skal prisast.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה 31
Lat ho få det ho vann med henderne sine, og pris i portarne av sine verk.

< מִשְׁלֵי 31 >