מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
Ord av kong Lemuel, profetord som mor hans prenta inn i honom:
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
Kva skal eg segja, son min, ja kva, du mitt livs son, ja kva, du min lovnads-son?
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Gjev ikkje kvende di kraft, og far ikkje vegar som tynar kongar!
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
Ei sømer det seg, Lemuel, for kongar, ei kongar sømer det seg å drikka vin, og ei for hovdingar å spyrja etter rusdrykk.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
For drikk han, vil han gløyma kva som lov er, og venda retten fyre alle arminger.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Lat han få rusdrykk som er åt å gå til grunns, og han få vin som gjeng med sorg i sjæli.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
At han kann drikka og si armod gløyma, og ikkje lenger minnast møda si.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Lat upp din munn for mållaus mann, for alle deira sak som gjeng mot undergang!
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Lat upp din munn og rettvist døm, lat armingen og fatigmannen få sin rett!
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Ei dugande kona, kven finn vel ei slik? Høgre stend ho i pris enn perlor.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
Mannsens hjarta lit på henne, og vinning vantar ikkje.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
Ho gjer honom godt og inkje vondt alle sine livedagar.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
Ho syter for ull og lin, og henderne strævar med hugnad.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
Ho er som kaupmanna-skip, langt burtantil fær ho si føda.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
Og uppe er ho i otta, og gjev sin huslyd mat og etlar åt ternone ut.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
Ho stilar på ein åker og fær han, for det ho med henderne tener ho plantar ein vingard.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
Kraft ho bind seg til belte um livet og gjer sine armar sterke.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
Ho merkar at hushaldet hennar gjeng godt, då sloknar’kje lampa hennar um natti.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
Ho retter henderne ut etter rokken, og fingrarne tek til teinen.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
Ho opnar handi for armingen, retter ho ut til fatigmannen.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
Ei ræddast ho snø for huset sitt, for alt hennar hus er klædt i skarlaks-ty.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
Ho gjer seg tæpe og klær seg i finaste lin og purpur.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Hennar mann er kjend i portarne, der han sit til tings med dei fremste i landet.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
Linskjortor gjer ho og sel, og belte gjev ho til kramkaren.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Kraft og vyrdnad er klædnaden hennar, og ho lær åt dagen som kjem.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
Ho let upp munnen med visdom, mild upplæring ho gjev med si tunga.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
Koss det gjeng i huset agtar ho på, og ei et ho brød i letingskap.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Fram stig hennar søner og prisar ho sæl, og mannen syng henne lov:
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
«Mange kvende stod høgt i dugleik, men du gjeng yver deim alle.»
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Vænleik er fals og fagerskap fåfengd; ei kona som ottast Herren, skal prisast.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Lat ho få det ho vann med henderne sine, og pris i portarne av sine verk.
