< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
Verba Lamuelis regis. Visio qua erudivit eum mater sua.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
[Quid, dilecte mi? quid, dilecte uteri mei? quid, dilecte votorum meorum?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Ne dederis mulieribus substantiam tuam, et divitias tuas ad delendos reges.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
Noli regibus, o Lamuel, noli regibus dare vinum, quia nullum secretum est ubi regnat ebrietas;
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
et ne forte bibant, et obliviscantur judiciorum, et mutent causam filiorum pauperis.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Date siceram mœrentibus, et vinum his qui amaro sunt animo.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Bibant, et obliviscantur egestatis suæ, et doloris sui non recordentur amplius.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Aperi os tuum muto, et causis omnium filiorum qui pertranseunt.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Aperi os tuum, decerne quod justum est, et judica inopem et pauperem.]
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
[Mulierem fortem quis inveniet? procul et de ultimis finibus pretium ejus.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
Confidit in ea cor viri sui, et spoliis non indigebit.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
Reddet ei bonum, et non malum, omnibus diebus vitæ suæ.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
Quæsivit lanam et linum, et operata est consilia manuum suarum.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
Facta est quasi navis institoris, de longe portans panem suum.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
Et de nocte surrexit, deditque prædam domesticis suis, et cibaria ancillis suis.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
Consideravit agrum, et emit eum; de fructu manuum suarum plantavit vineam.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
Accinxit fortitudine lumbos suos, et roboravit brachium suum.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
Gustavit, et vidit quia bona est negotiatio ejus; non extinguetur in nocte lucerna ejus.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
Manum suam misit ad fortia, et digiti ejus apprehenderunt fusum.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
Manum suam aperuit inopi, et palmas suas extendit ad pauperem.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
Non timebit domui suæ a frigoribus nivis; omnes enim domestici ejus vestiti sunt duplicibus.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
Stragulatam vestem fecit sibi; byssus et purpura indumentum ejus.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Nobilis in portis vir ejus, quando sederit cum senatoribus terræ.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
Sindonem fecit, et vendidit, et cingulum tradidit Chananæo.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Fortitudo et decor indumentum ejus, et ridebit in die novissimo.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
Os suum aperuit sapientiæ, et lex clementiæ in lingua ejus.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
Consideravit semitas domus suæ, et panem otiosa non comedit.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Surrexerunt filii ejus, et beatissimam prædicaverunt; vir ejus, et laudavit eam.
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
Multæ filiæ congregaverunt divitias; tu supergressa es universas.
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Fallax gratia, et vana est pulchritudo: mulier timens Dominum, ipsa laudabitur.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Date ei de fructu manuum suarum, et laudent eam in portis opera ejus.]