< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו 1
Verba Lamuelis regis. Visio qua erudivit eum mater sua.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי 2
[Quid, dilecte mi? quid, dilecte uteri mei? quid, dilecte votorum meorum?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין 3
Ne dederis mulieribus substantiam tuam, et divitias tuas ad delendos reges.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר 4
Noli regibus, o Lamuel, noli regibus dare vinum, quia nullum secretum est ubi regnat ebrietas;
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני 5
et ne forte bibant, et obliviscantur judiciorum, et mutent causam filiorum pauperis.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש 6
Date siceram mœrentibus, et vinum his qui amaro sunt animo.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד 7
Bibant, et obliviscantur egestatis suæ, et doloris sui non recordentur amplius.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף 8
Aperi os tuum muto, et causis omnium filiorum qui pertranseunt.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון 9
Aperi os tuum, decerne quod justum est, et judica inopem et pauperem.]
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה 10
[Mulierem fortem quis inveniet? procul et de ultimis finibus pretium ejus.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר 11
Confidit in ea cor viri sui, et spoliis non indigebit.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה 12
Reddet ei bonum, et non malum, omnibus diebus vitæ suæ.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה 13
Quæsivit lanam et linum, et operata est consilia manuum suarum.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה 14
Facta est quasi navis institoris, de longe portans panem suum.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה 15
Et de nocte surrexit, deditque prædam domesticis suis, et cibaria ancillis suis.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 16
Consideravit agrum, et emit eum; de fructu manuum suarum plantavit vineam.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה 17
Accinxit fortitudine lumbos suos, et roboravit brachium suum.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 18
Gustavit, et vidit quia bona est negotiatio ejus; non extinguetur in nocte lucerna ejus.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך 19
Manum suam misit ad fortia, et digiti ejus apprehenderunt fusum.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון 20
Manum suam aperuit inopi, et palmas suas extendit ad pauperem.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים 21
Non timebit domui suæ a frigoribus nivis; omnes enim domestici ejus vestiti sunt duplicibus.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה 22
Stragulatam vestem fecit sibi; byssus et purpura indumentum ejus.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ 23
Nobilis in portis vir ejus, quando sederit cum senatoribus terræ.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני 24
Sindonem fecit, et vendidit, et cingulum tradidit Chananæo.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון 25
Fortitudo et decor indumentum ejus, et ridebit in die novissimo.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה 26
Os suum aperuit sapientiæ, et lex clementiæ in lingua ejus.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל 27
Consideravit semitas domus suæ, et panem otiosa non comedit.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה 28
Surrexerunt filii ejus, et beatissimam prædicaverunt; vir ejus, et laudavit eam.
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה 29
Multæ filiæ congregaverunt divitias; tu supergressa es universas.
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל 30
Fallax gratia, et vana est pulchritudo: mulier timens Dominum, ipsa laudabitur.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה 31
Date ei de fructu manuum suarum, et laudent eam in portis opera ejus.]

< מִשְׁלֵי 31 >