< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
レムエル王のことば即ちその母の彼に敎へし箴言なり
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
わが子よ何を言んか わが胎の子よ何をいはんか 我が願ひて得たる子よ何をいはんか
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
なんぢの力を女につひやすなかれ 王を滅すものに汝の途をまかする勿れ
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
レムエルよ酒を飮は王の爲べき事に非ず 王の爲べき事にあらず 醇醪を求むるは牧伯の爲すべき事にあらず
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
恐くは酒を飮て律法をわすれ 且すべて惱まさるる者の審判を枉げん
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
醇醪を亡びんとする者にあたへ 酒を心の傷める者にあたへよ
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
かれ飮てその貧窮をわすれ 復その苦楚を憶はざるべし
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
なんぢ瘖者のため又すべての孤者の訟のために口をひらけ
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
なんぢ口をひらきて義しき審判をなし貧者と窮乏者の訟を糺せ
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
誰か賢き女を見出すことを得ん その價は眞珠よりも貴とし
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
その夫の心は彼を恃み その產業は乏しくならじ
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
彼が存命ふる間はその夫に善事をなして惡き事をなさず
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
彼は羊の毛と麻とを求め喜びて手から操き
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
商賈の舟のごとく遠き國よりその糧を運び
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
夜のあけぬ先に起てその家人に糧をあたへ その婢女に日用の分をあたふ
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
田畝をはかりて之を買ひ その手の操作をもて葡萄園を植ゑ
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
力をもて腰に帶し その手を強くす
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
彼はその利潤の益あるを知る その燈火は終夜きえず
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
かれ手を紡線車にのべ その指に紡錘をとり
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
手を貧者にのべ 手を困苦者に舒ぶ
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
彼は家人の爲に雪をおそれず 蓋その家人みな蕃紅の衣をきればなり
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
彼はおのれの爲に美しき褥子をつくり 細布と紫とをもてその衣とせり
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
その夫はその地の長老とともに邑の門に坐するによりて人に知るるなり
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
彼は細布の衣を製りてこれをうり 帶をつくりて商賈にあたふ
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
彼は筋力と尊貴とを衣とし且のちの日を笑ふ
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
彼は口を啓きて智慧をのぶ 仁愛の敎誨その舌にあり
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
かれはその家の事を鑒み 怠惰の糧を食はず
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
その衆子は起て彼を祝す その夫も彼を讃ていふ
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
賢く事をなす女子は多けれども 汝はすべての女子に愈れり
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
艶麗はいつはりなり 美色は呼吸のごとし 惟ヱホバを畏るる女は譽られん
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
その手の操作の果をこれにあたへ その行爲によりてこれを邑の門にほめよ