מִשְׁלֵי 31

1 דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו

Parole del re Lemuel. Sentenze con le quali sua madre lo ammaestrò.

2 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי

Che ti dirò, figlio mio? che ti dirò, figlio delle mie viscere? che ti dirò, o figlio dei miei voti?

3 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

Non dare il tuo vigore alle donne, né i tuoi costumi a quelle che perdono i re.

4 אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר

Non s’addice ai re, o Lemuel, non s’addice ai re bere del vino, né ai principi, bramar la cervogia:

5 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני

che a volte, avendo bevuto, non dimentichino la legge, e non disconoscano i diritti d’ogni povero afflitto.

6 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש

Date della cervogia a chi sta per perire, e del vino a chi ha l’anima amareggiata;

7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד

affinché bevano, dimentichino la loro miseria, e non si ricordin più dei loro travagli.

8 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף

Apri la tua bocca in favore del mutolo, per sostener la causa di tutti i derelitti;

9 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון

apri la tua bocca, giudica con giustizia, fa’ ragione al misero ed al bisognoso.

10 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

Elogio della donna forte e virtuosa. Una donna forte e virtuosa chi la troverà? il suo pregio sorpassa di molto quello delle perle.

11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר

Il cuore del suo marito confida in lei, ed egli non mancherà mai di provviste.

12 גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה

Ella gli fa del bene, e non del male, tutti i giorni della sua vita.

13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה

Ella si procura della lana e del lino, e lavora con diletto con le proprie mani.

14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה

Ella è simile alle navi dei mercanti: fa venire il suo cibo da lontano.

15 ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

Ella si alza quando ancora è notte, distribuisce il cibo alla famiglia e il compito alle sue donne di servizio.

16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

Ella posa gli occhi sopra un campo, e l’acquista; col guadagno delle sue mani pianta una vigna.

17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה

Ella si ricinge di forza i fianchi, e fa robuste le sue braccia.

18 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

Ella s’accorge che il suo lavoro rende bene; la sua lucerna non si spegne la notte.

19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך

Ella mette la mano alla ròcca, e le sue dita maneggiano il fuso.

20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון

Ella stende le palme al misero, e porge le mani al bisognoso.

21 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים

Ella non teme la neve per la sua famiglia, perché tutta la sua famiglia è vestita di lana scarlatta.

22 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה

Ella si fa dei tappeti, ha delle vesti di lino finissimo e di porpora.

23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ

Il suo marito è rispettato alle porte, quando si siede fra gli Anziani del paese.

24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

Ella fa delle tuniche e le vende, e delle cinture che dà al mercante.

25 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

Forza e dignità sono il suo manto, ed ella si ride dell’avvenire.

26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה

Ella apre la bocca con sapienza, ed ha sulla lingua insegnamenti di bontà.

27 צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל

Ella sorveglia l’andamento della sua casa, e non mangia il pane di pigrizia.

28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה

I suoi figliuoli sorgono e la proclaman beata, e il suo marito la loda, dicendo:

29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה

“Molte donne si son portate valorosamente, ma tu le superi tutte”!

30 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל

La grazia è fallace e la bellezza è cosa vana; ma la donna che teme l’Eterno è quella che sarà lodata.

31 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

Datele del frutto delle sue mani, e le opere sue la lodino alle porte!