< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
Worte Lemuels, des Königs; Ausspruch, [O. Worte Lemuels, Königs von Massa] womit seine Mutter ihn unterwies:
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
Was, mein Sohn, und was, Sohn meines Leibes, und was, Sohn meiner Gelübde?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Gib nicht den Weibern deine Kraft, noch deine Wege den Verderberinnen der Könige.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
Nicht für Könige ziemt es sich, Lemuel, nicht für Könige, Wein zu trinken, noch für Fürsten, zu fragen: Wo ist starkes Getränk?
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
damit er nicht trinke und des Vorgeschriebenen vergesse, und verdrehe die Rechtssache aller Kinder des Elends. -
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Gebet starkes Getränk dem Umkommenden, und Wein denen, die betrübter Seele sind:
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
er trinke, und vergesse seine Armut und gedenke seiner Mühsal nicht mehr.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Tue deinen Mund auf für den Stummen, für die Rechtssache aller Unglücklichen. [W. aller Kinder des Dahinschwindens]
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Tue deinen Mund auf, richte gerecht, und schaffe Recht dem Elenden und dem Dürftigen.
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Ein [Im Hebr. folgen die Anfangsbuchstaben der einzelnen Verse von hier ab der alphabetischen Ordnung] wackeres Weib, wer wird es finden? denn ihr Wert steht weit über Korallen.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
Das Herz ihres Mannes vertraut auf sie, und an Ausbeute wird es ihm nicht fehlen.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
Sie erweist ihm Gutes und nichts Böses alle Tage ihres Lebens.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
Sie sucht Wolle und Flachs, und arbeitet dann mit Lust ihrer Hände.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
Sie ist Kaufmannsschiffen gleich, von fernher bringt sie ihr Brot herbei.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
Und sie steht auf, wenn es noch Nacht ist, und bestimmt die Speise für ihr Haus und das Tagewerk [O. und den Tagesbedarf; eig. das Zugemessene] für ihre Mägde.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
Sie sinnt auf ein Feld und erwirbt es; von der Frucht ihrer Hände pflanzt sie einen Weinberg.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
Sie gürtet ihre Lenden mit Kraft und stärkt ihre Arme.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
Sie erfährt, daß ihr Erwerb gut ist: des Nachts geht ihr Licht nicht aus;
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
sie legt ihre Hände an den Spinnrocken, und ihre Finger erfassen die Spindel.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
Sie breitet ihre Hand aus zu dem Elenden und streckt ihre Hände dem Dürftigen entgegen.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
Sie fürchtet für ihr Haus den Schnee nicht, denn ihr ganzes Haus ist in Karmesin gekleidet.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
Sie verfertigt sich Teppiche; Byssus und Purpur sind ihr Gewand.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Ihr Mann ist bekannt in den Toren, indem er sitzt bei den Ältesten des Landes.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
Sie verfertigt Hemden und verkauft sie, und Gürtel liefert sie dem Kaufmann. [O. dem Kanaaniter, Phönizier]
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Macht und Hoheit sind ihr Gewand, und so lacht sie des künftigen Tages.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
Sie tut ihren Mund auf mit Weisheit, und liebreiche Lehre ist auf ihrer Zunge.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
Sie überwacht die Vorgänge in ihrem Hause und ißt nicht das Brot der Faulheit.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Ihre Söhne stehen auf und preisen sie glücklich, ihr Mann steht auf und rühmt sie:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
"Viele Töchter haben wacker gehandelt, du aber hast sie alle übertroffen!"
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Die Anmut ist Trug, und die Schönheit Eitelkeit; ein Weib, das Jehova fürchtet, sie wird [O. soll] gepriesen werden.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Gebet ihr von der Frucht ihrer Hände; und in den Toren mögen ihre Werke sie preisen!