< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
Discours au roi Lémuel. Maximes que lui enseigna sa mère.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
Que te dirai-je, mon fils? que te dirai-je, fils de mes entrailles? que te dirai-je, fils qui as mes vœux?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Ne livre pas aux femmes ta vigueur, et ne suis pas la voie qui perd les rois!
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
Ce n'est pas aux rois, Lémuel, ce n'est pas aux rois de boire du vin, ni aux princes de boire de la cervoise;
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
de peur que, s'ils boivent, ils n'oublient la Loi, et n'attentent aux droits de tous les fils du malheur.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Donnez de la cervoise à qui va périr, et du vin à qui a l'amertume dans le cœur;
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
qu'il boive et oublie sa misère, et de ses peines perde le souvenir!
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Ouvre la bouche en faveur du muet. et pour défendre tous les enfants délaissés.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Ouvre la bouche, et juge avec justice, et défends le misérable et le pauvre.
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Une femme forte! qui pourra la trouver? Elle a plus de valeur que les perles.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
En elle s'assure le cœur de son mari, et les profits ne lui manqueront pas.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
Elle lui fait du bien, et jamais de mal, tous les jours de sa vie.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
Elle met en œuvre la laine et le lin, et fait avec plaisir le travail de ses mains.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
Semblable aux navires des marchands, elle fait venir de loin ses denrées.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
Elle se lève, quand il est nuit encore; et distribue la nourriture à sa maison, et une tâche à ses servantes.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
Elle pense à un champ, et elle l'acquiert; du fruit de son travail elle plante une vigne.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
Elle met à ses reins une ceinture de force, et fortifie ses bras.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
Elle goûte les bons effets de son industrie! la nuit sa lampe ne s'éteint point.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
Elle porte la main à la quenouille, et ses doigts prennent le fuseau.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
Elle ouvre sa main au pauvre, et tend la main au misérable.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
Pour sa maison elle ne redoute point la neige; car toute sa maison est pourvue d'étoffes précieuses;
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
elle se fait des couvertures, et le lin et la pourpre l'habillent.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Son mari est considéré aux Portes, quand il siège avec les Anciens du pays.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
Elle fait des tuniques, et les vend, et livre des ceintures au Cananéen.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Elle est revêtue de force et de dignité, et elle se rit du lendemain.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
Elle ouvre la bouche avec sagesse, et sa langue instruit avec grâce.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
Elle observe le mouvement de sa maison, et ne mange pas le pain d'oisiveté.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Ses fils se lèvent, et la disent heureuse, son mari [se lève], et lui donne des louanges:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
« Plusieurs femmes sont des femmes fortes, mais tu les surpasses toutes. »
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
La grâce est illusion, et la beauté, vanité; c'est la femme craignant Dieu qu'on doit louer.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Faites-la jouir du fruit de son travail! Qu'aux Portes ses œuvres la louent!