< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו 1
Discours au roi Lémuel. Maximes que lui enseigna sa mère.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי 2
Que te dirai-je, mon fils? que te dirai-je, fils de mes entrailles? que te dirai-je, fils qui as mes vœux?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין 3
Ne livre pas aux femmes ta vigueur, et ne suis pas la voie qui perd les rois!
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר 4
Ce n'est pas aux rois, Lémuel, ce n'est pas aux rois de boire du vin, ni aux princes de boire de la cervoise;
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני 5
de peur que, s'ils boivent, ils n'oublient la Loi, et n'attentent aux droits de tous les fils du malheur.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש 6
Donnez de la cervoise à qui va périr, et du vin à qui a l'amertume dans le cœur;
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד 7
qu'il boive et oublie sa misère, et de ses peines perde le souvenir!
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף 8
Ouvre la bouche en faveur du muet. et pour défendre tous les enfants délaissés.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון 9
Ouvre la bouche, et juge avec justice, et défends le misérable et le pauvre.
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה 10
Une femme forte! qui pourra la trouver? Elle a plus de valeur que les perles.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר 11
En elle s'assure le cœur de son mari, et les profits ne lui manqueront pas.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה 12
Elle lui fait du bien, et jamais de mal, tous les jours de sa vie.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה 13
Elle met en œuvre la laine et le lin, et fait avec plaisir le travail de ses mains.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה 14
Semblable aux navires des marchands, elle fait venir de loin ses denrées.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה 15
Elle se lève, quand il est nuit encore; et distribue la nourriture à sa maison, et une tâche à ses servantes.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 16
Elle pense à un champ, et elle l'acquiert; du fruit de son travail elle plante une vigne.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה 17
Elle met à ses reins une ceinture de force, et fortifie ses bras.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 18
Elle goûte les bons effets de son industrie! la nuit sa lampe ne s'éteint point.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך 19
Elle porte la main à la quenouille, et ses doigts prennent le fuseau.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון 20
Elle ouvre sa main au pauvre, et tend la main au misérable.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים 21
Pour sa maison elle ne redoute point la neige; car toute sa maison est pourvue d'étoffes précieuses;
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה 22
elle se fait des couvertures, et le lin et la pourpre l'habillent.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ 23
Son mari est considéré aux Portes, quand il siège avec les Anciens du pays.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני 24
Elle fait des tuniques, et les vend, et livre des ceintures au Cananéen.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון 25
Elle est revêtue de force et de dignité, et elle se rit du lendemain.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה 26
Elle ouvre la bouche avec sagesse, et sa langue instruit avec grâce.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל 27
Elle observe le mouvement de sa maison, et ne mange pas le pain d'oisiveté.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה 28
Ses fils se lèvent, et la disent heureuse, son mari [se lève], et lui donne des louanges:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה 29
« Plusieurs femmes sont des femmes fortes, mais tu les surpasses toutes. »
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל 30
La grâce est illusion, et la beauté, vanité; c'est la femme craignant Dieu qu'on doit louer.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה 31
Faites-la jouir du fruit de son travail! Qu'aux Portes ses œuvres la louent!

< מִשְׁלֵי 31 >