מִשְׁלֵי 31

1 דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו

Les paroles du Roi Lémuel et l'instruction que sa mère lui donna.

2 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי

Quoi? mon fils? quoi, fils de mon ventre? eh quoi? mon fils, pour lequel j'ai tant fait de vœux?

3 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

Ne donne point ta force aux femmes, et [ne mets point] ton étude à détruire les Rois.

4 אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר

Lémuel, ce n'est point aux Rois, ce n'est point aux Rois de boire le vin, ni aux Princes de boire la cervoise.

5 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני

De peur qu'ayant bu, ils n'oublient l'ordonnance, et qu'ils n'altèrent le droit de tous les pauvres affligés.

6 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש

Donnez de la cervoise à celui qui s'en va périr, et du vin à celui qui est dans l'amertume de cœur;

7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד

Afin qu'il en boive, et qu'il oublie sa pauvreté, et ne se souvienne plus de sa peine.

8 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף

Ouvre ta bouche en faveur du muet, pour le droit de tous ceux qui s'en vont périr.

9 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון

Ouvre ta bouche, fais justice, et fais droit à l'affligé et au nécessiteux.

10 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

[Aleph.] Qui est-ce qui trouvera une vaillante femme? car son prix surpasse de beaucoup les perles.

11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר

[Beth.] Le cœur de son mari s'assure en elle, et il ne manquera point de dépouilles.

12 גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה

[Guimel.] Elle lui fait du bien tous les jours de sa vie, et jamais du mal.

13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה

[Daleth.] Elle cherche de la laine et du lin, et elle fait ce qu'elle veut de ses mains.

14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה

[He.] Elle est comme les navires d'un marchand, elle amène son pain de loin.

15 ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

[Vau.] Elle se lève lorsqu'il est encore nuit, elle distribue la nourriture nécessaire à sa maison, et elle [donne] à ses servantes leur tâche.

16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

[Zajin.] Elle considère un champ, et l'acquiert; et elle plante la vigne du fruit de ses mains.

17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה

[Heth.] Elle ceint ses reins de force, et fortifie ses bras.

18 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

[Teth.] Elle éprouve que son trafic est bon; sa lampe ne s'éteint point la nuit.

19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך

[Jod.] Elle met ses mains au fuseau, et ses mains tiennent la quenouille.

20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון

[Caph.] Elle tend sa main à l'affligé, et avance ses mains au nécessiteux.

21 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים

[Lamed.] Elle ne craint point la neige pour sa famille, car toute sa famille est vêtue de vêtements doubles.

22 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה

[Mem.] Elle se fait des tours de lit; le fin lin et l'écarlate est ce dont elle s'habille.

23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ

[Nun.] Son mari est reconnu aux portes, quand il est assis avec les Anciens du pays.

24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

[Samech.] Elle fait du linge, et le vend; et elle fait des ceintures, qu'elle donne au marchand.

25 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

[Hajin.] La force et la magnificence est son vêtement, et elle se rit du jour à venir.

26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה

[Pe.] Elle ouvre sa bouche avec sagesse, et la Loi de la charité est sur sa langue.

27 צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל

[Tsade.] Elle contemple le train de sa maison, et ne mange point le pain de paresse.

28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה

[Koph.] Ses enfants se lèvent, et la disent bienheureuse; son mari [aussi], et il la loue, [en disant]:

29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה

[Resch.] Plusieurs filles ont été vaillantes; mais tu les surpasses toutes.

30 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל

[Scin.] La grâce trompe, et la beauté s'évanouit; [mais] la femme qui craint l'Eternel, sera celle qui sera louée.

31 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

[Thau.] Donnez-lui des fruits de ses mains, et que ses œuvres la louent aux portes.