מִשְׁלֵי 31

1 דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו

Paroles du roi Lemouel. Leçon solennelle que lui inculqua sa mère.

2 מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי

"Ah! mon fils! Ah! enfant de mes entrailles! Ah! fils que j’ai appelé de mes vœux!

3 אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין

Ne prodigue paso ta vigueur aux femmes, ne livre pas tes destinées à celles qui perdent les rois.

4 אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר

Ce n’est pas aux rois, ô Lemouel, ce n’est pas aux rois qu’il sied de boire du vin, ni aux princes de s’adonner aux liqueurs fortes;

5 פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני

de peur qu’en buvant, ils n’oublient les lois et ne méconnaissent le droit de toutes les victimes de la misère.

6 תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש

Donnez des liqueurs fortes aux malheureux, du vin à ceux qui ont l’amertume au cœur.

7 ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד

Qu’ils boivent, et qu’ils oublient leur misère; qu’ils perdent le souvenir de leur chagrin!

8 פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף

Ouvre la bouche en faveur du muet, pour la défense de tous les vaincus du sort.

9 פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון

Ouvre la bouche pour juger avec équité et faire droit au pauvre et à l’indigent.

10 אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה

Heureux qui a rencontré une femme vaillante! Elle est infiniment plus précieuse que les perles.

11 בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר

En elle le cœur de son époux a toute confiance; aussi les ressources ne lui font-elles pas défaut.

12 גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה

Tous les jours de sa vie, elle travaille à son bonheur: jamais elle ne lui cause de peine.

13 דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה

Elle se procure de la laine et du lin et accomplit sa besogne d’une main diligente.

14 היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה

Pareille aux vaisseaux marchands, elle amène de loin ses provisions.

15 ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה

Il fait encore nuit qu’elle est déjà debout, distribuant des vivres à sa maison, des rations à ses servantes.

16 זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם

Elle jette son dévolu sur un champ et l’acquiert; avec le produit de son travail elle plante un vignoble.

17 חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה

Elle ceint de force ses reins et arme ses bras de vigueur.

18 טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה

Elle s’assure que ses affaires sont prospères; sa lampe ne s’éteint pas la nuit.

19 ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך

Ses mains saisissent le rouet, ses doigts manient le fuseau.

20 כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון

Elle ouvre sa main au pauvre et tend le bras au nécessiteux.

21 לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים

Elle ne redoute point la neige pour sa maison, car tous ses gens sont couverts de riches étoffes.

22 מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה

Elle se brode des tapis. Lin fin et pourpre forment ses vêtements.

23 נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ

Son époux est considéré aux Portes, quand il siège avec les anciens du pays.

24 סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני

Elle confectionne des tissus, qu’elle vend, et des ceintures, qu’elle cède au marchand.

25 עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון

Parée de force et de dignité, elle pense en souriant à l’avenir.

26 פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה

Elle ouvre la bouche avec sagesse, et des leçons empreintes de bonté sont sur ses lèvres.

27 צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל

Elle dirige avec vigilance la marche de sa maison, et jamais ne mange le pain de l’oisiveté.

28 קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה

Ses fils se lèvent pour la proclamer heureuse, son époux pour faire son éloge:

29 רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה

"Bien des femmes se sont montrées vaillantestu leur es supérieure à toutes!"

30 שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל

Mensonge que la grâce! Vanité que la beauté! La femme qui craint l’Eternel est seule digne de louanges.

31 תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה

Rendez-lui hommage pour le fruit de ses mains, et qu’aux Portes ses œuvres disent son éloge!