מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
The wordis of Lamuel, the king; the visioun bi which his modir tauyte hym.
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
What my derlyng? what the derlyng of my wombe? what the derlyng of my desiris?
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Yyue thou not thi catel to wymmen, and thi richessis to do awei kyngis.
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
A! Lamuel, nyle thou yiue wyn to kingis; for no pryuete is, where drunkenesse regneth.
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
Lest perauenture thei drynke, and foryete domes, and chaunge the cause of the sones of a pore man.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Yyue ye sidur to hem that morenen, and wyn to hem that ben of bitter soule.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Drinke thei, and foryete thei her nedinesse; and thenke thei no more on her sorewe.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Opene thi mouth for a doumb man,
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
and opene thi mouth for the causes of alle sones that passen forth. Deme thou that that is iust, and deme thou a nedi man and a pore man.
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Who schal fynde a stronge womman? the prijs of her is fer, and fro the laste endis.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
The herte of hir hosebond tristith in hir; and sche schal not haue nede to spuylis.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
Sche schal yelde to hym good, and not yuel, in alle the daies of hir lijf.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
Sche souyte wolle and flex; and wrouyte bi the counsel of hir hondis.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
Sche is maad as the schip of a marchaunt, that berith his breed fro fer.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
And sche roos bi nyyt, and yaf prey to hir meyneals, and metis to hir handmaidis.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
Sche bihelde a feeld, and bouyte it; of the fruyt of hir hondis sche plauntide a vyner.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
Sche girde hir leendis with strengthe, and made strong hir arm.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
Sche taastide, and siy, that hir marchaundie was good; hir lanterne schal not be quenchid in the niyt.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
Sche putte hir hondis to stronge thingis, and hir fyngris token the spyndil.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
Sche openyde hir hond to a nedi man, and stretchide forth hir hondis to a pore man.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
Sche schal not drede for hir hous of the cooldis of snow; for alle hir meyneals ben clothid with double clothis.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
Sche made to hir a ray cloth; bijs and purpur is the cloth of hir.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Hir hosebonde is noble in the yatis, whanne he sittith with the senatours of erthe.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
Sche made lynnun cloth, and selde; and yaf a girdil to a Chananei.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Strengthe and fairnesse is the clothing of hir; and sche schal leiye in the laste dai.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
Sche openyde hir mouth to wisdom; and the lawe of merci is in hir tunge.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
Sche bihelde the pathis of hir hous; and sche eet not breed idili.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Hir sones risiden, and prechiden hir moost blessid; hir hosebonde roos, and preiside hir.
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
Many douytris gaderiden richessis; thou passidist alle.
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Fairnesse is disseiuable grace, and veyn; thilke womman, that dredith the Lord, schal be preisid.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Yyue ye to hir of the fruyt of hir hondis; and hir werkis preise hir in the yatis.
