מִשְׁלֵי 31
| דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
The words of King Lemuel—the revelation which his mother taught him:
| מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
“Oh, my son! Oh, son of my womb! Oh, son of my vows!
| אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Don’t give your strength to women, nor your ways to that which destroys kings.
| אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
It is not for kings, Lemuel, it is not for kings to drink wine, nor for princes to say, ‘Where is strong drink?’
| פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
lest they drink, and forget the law, and pervert the justice due to anyone who is afflicted.
| תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Give strong drink to him who is ready to perish, and wine to the bitter in soul.
| ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
| פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Open your mouth for the mute, in the cause of all who are left desolate.
| פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Open your mouth, judge righteously, and serve justice to the poor and needy.”
| אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Who can find a worthy woman? For her value is far above rubies.
| בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
The heart of her husband trusts in her. He shall have no lack of gain.
| גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
She does him good, and not harm, all the days of her life.
| דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
She seeks wool and flax, and works eagerly with her hands.
| היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
She is like the merchant ships. She brings her bread from afar.
| ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
She rises also while it is yet night, gives food to her household, and portions for her servant girls.
| זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
She considers a field, and buys it. With the fruit of her hands, she plants a vineyard.
| חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
She arms her waist with strength, and makes her arms strong.
| טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
She perceives that her merchandise is profitable. Her lamp doesn’t go out by night.
| ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
She lays her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
| כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
She opens her arms to the poor; yes, she extends her hands to the needy.
| לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
She is not afraid of the snow for her household, for all her household are clothed with scarlet.
| מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
She makes for herself carpets of tapestry. Her clothing is fine linen and purple.
| נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Her husband is respected in the gates, when he sits amongst the elders of the land.
| סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
She makes linen garments and sells them, and delivers sashes to the merchant.
| עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Strength and dignity are her clothing. She laughs at the time to come.
| פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
She opens her mouth with wisdom. Kind instruction is on her tongue.
| צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
She looks well to the ways of her household, and doesn’t eat the bread of idleness.
| קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Her children rise up and call her blessed. Her husband also praises her:
| רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
“Many women do noble things, but you excel them all.”
| שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Charm is deceitful, and beauty is vain; but a woman who fears the LORD, she shall be praised.
| תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Give her of the fruit of her hands! Let her works praise her in the gates!
