< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו 1
The words of king Lemuel; the oracle which his mother taught him.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי 2
"Oh, my son. Oh, son of my womb. Oh, son of my vows.
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין 3
Do not give your strength to women, nor your ways to that which destroys kings.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר 4
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine, or for princes to take strong drink,
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני 5
lest they drink, and forget the decree, and pervert the justice due to anyone who is afflicted.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש 6
Give strong drink to him who is ready to perish; and wine to the bitter in soul:
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד 7
Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף 8
Open your mouth for the mute, in the cause of all who are left desolate.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון 9
Open your mouth, judge righteously, and serve justice to the poor and needy."
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה 10
Who can find a worthy woman? For her price is far above rubies.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר 11
The heart of her husband trusts in her. He shall have no lack of gain.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה 12
She does him good, and not harm, all the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה 13
She seeks wool and flax, and works eagerly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה 14
She is like the merchant ships. She brings her bread from afar.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה 15
She rises also while it is yet night, gives food to her household, and portions for her servant girls.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 16
She considers a field, and buys it. With the fruit of her hands, she plants a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה 17
She girds her waist with strength, and makes her arms strong.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 18
She perceives that her merchandise is profitable. Her lamp doesn't go out by night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך 19
She lays her hands to the distaff, and her hands hold the spindle.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון 20
She opens her arms to the poor; yes, she extends her hands to the needy.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים 21
She is not afraid of the snow for her household; for all her household are clothed with scarlet.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה 22
She makes for herself carpets of tapestry. Her clothing is fine linen and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ 23
Her husband is respected in the gates, when he sits among the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני 24
She makes linen garments and sells them, and delivers sashes to the merchant.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון 25
Strength and dignity are her clothing. She laughs at the time to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה 26
She opens her mouth with wisdom. Faithful instruction is on her tongue.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל 27
She looks well to the ways of her household, and doesn't eat the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה 28
Her children rise up and call her blessed. Her husband also praises her:
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה 29
"Many women do noble things, but you excel them all."
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל 30
Charm is deceitful, and beauty is vain; but a woman who fears Jehovah, she shall be praised.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה 31
Give her of the fruit of her hands. Let her works praise her in the gates.

< מִשְׁלֵי 31 >