< מִשְׁלֵי 31 >

דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו 1
Words of Lemuel, a king, a declaration that his mother taught him:
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי 2
“What, my son? And what, son of my womb? And what, son of my vows?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין 3
Do not give your strength to women, And your ways to wiping away of kings.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר 4
[It is] not for kings, O Lemuel, Not for kings, to drink wine, And for princes—a desire of strong drink.
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני 5
Lest he drink, and forget the decree, And change the judgment of any of the sons of affliction.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש 6
Give strong drink to the perishing, And wine to the bitter in soul,
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד 7
He drinks, and forgets his poverty, And he does not remember his misery again.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף 8
Open your mouth for the mute, For the right of all sons of change.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון 9
Open your mouth, judge righteously, Both the cause of the poor and needy!”
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה 10
[ALEPH-BET] A woman of worth who finds? Indeed, her price [is] far above rubies.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר 11
The heart of her husband has trusted in her, And he does not lack spoil.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה 12
She has done him good, and not evil, All [the] days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה 13
She has sought wool and flax, And with delight she works [with] her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה 14
She has been as ships of the merchant, She brings in her bread from afar.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה 15
Indeed, she rises while yet night, And gives food to her household, And a portion to her girls.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם 16
She has considered a field, and takes it, She has planted a vineyard from the fruit of her hands.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה 17
She has girded her loins with might, And strengthens her arms.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה 18
She has perceived when her merchandise [is] good, Her lamp is not extinguished in the night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך 19
She has sent forth her hands on a spindle, And her hands have held a distaff.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון 20
She has spread forth her hand to the poor, Indeed, she sent forth her hands to the needy.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים 21
She is not afraid of her household from snow, For all her household are clothed [with] scarlet.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה 22
She has made ornamental coverings for herself, Silk and purple [are] her clothing.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ 23
Her husband is known in the gates, In his sitting with [the] elderly of [the] land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני 24
She has made linen garments, and sells, And she has given a girdle to the merchant.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון 25
Strength and honor [are] her clothing, And she rejoices at a latter day.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה 26
She has opened her mouth in wisdom, And the law of kindness [is] on her tongue.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל 27
She [is] watching the ways of her household, And she does not eat bread of sloth.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה 28
Her sons have risen up, and pronounce her blessed, Her husband, and he praises her,
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה 29
“The daughters who have done worthily [are] many, You have gone up above them all.”
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל 30
Favor [is] deceitful, and beauty [is] vain, A woman fearing YHWH, she may boast herself.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה 31
Give to her of the fruit of her hands, And her works praise her in the gates!

< מִשְׁלֵי 31 >