< מִשְׁלֵי 31 >
דברי למואל מלך-- משא אשר-יסרתו אמו | 1 |
The words of king Lemuel, the prophecy that his mother taught him.
מה-ברי ומה-בר-בטני ומה בר-נדרי | 2 |
What, my son? and what, the son of my womb? and what, the son of my vows?
אל-תתן לנשים חילך ודרכיך למחות מלכין | 3 |
Give not your strength to women, nor your ways to that which destroys kings.
אל למלכים למואל--אל למלכים שתו-יין ולרוזנים או (אי) שכר | 4 |
It is not for kings, O Lemuel, it is not for kings to drink wine; nor for princes strong drink:
פן-ישתה וישכח מחקק וישנה דין כל-בני-עני | 5 |
Lest they drink, and forget the law, and pervert the judgment of any of the afflicted.
תנו-שכר לאובד ויין למרי נפש | 6 |
Give strong drink to him that is ready to perish, and wine to those that be of heavy hearts.
ישתה וישכח רישו ועמלו לא יזכר-עוד | 7 |
Let him drink, and forget his poverty, and remember his misery no more.
פתח-פיך לאלם אל-דין כל-בני חלוף | 8 |
Open your mouth for the dumb in the cause of all such as are appointed to destruction.
פתח-פיך שפט-צדק ודין עני ואביון | 9 |
Open your mouth, judge righteously, and plead the cause of the poor and needy.
אשת-חיל מי ימצא ורחק מפנינים מכרה | 10 |
Who can find a virtuous woman? for her price is far above rubies.
בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר | 11 |
The heart of her husband does safely trust in her, so that he shall have no need of spoil.
גמלתהו טוב ולא-רע-- כל ימי חייה | 12 |
She will do him good and not evil all the days of her life.
דרשה צמר ופשתים ותעש בחפץ כפיה | 13 |
She seeks wool, and flax, and works willingly with her hands.
היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה | 14 |
She is like the merchants’ ships; she brings her food from afar.
ותקם בעוד לילה--ותתן טרף לביתה וחק לנערתיה | 15 |
She rises also while it is yet night, and gives meat to her household, and a portion to her maidens.
זממה שדה ותקחהו מפרי כפיה נטע (נטעה) כרם | 16 |
She considers a field, and buys it: with the fruit of her hands she plants a vineyard.
חגרה בעוז מתניה ותאמץ זרועתיה | 17 |
She girds her loins with strength, and strengthens her arms.
טעמה כי-טוב סחרה לא-יכבה בליל (בלילה) נרה | 18 |
She perceives that her merchandise is good: her candle goes not out by night.
ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך | 19 |
She lays her hands to the spindle, and her hands hold the distaff.
כפה פרשה לעני וידיה שלחה לאביון | 20 |
She stretches out her hand to the poor; yes, she reaches forth her hands to the needy.
לא-תירא לביתה משלג כי כל-ביתה לבש שנים | 21 |
She is not afraid of the snow for her household: for all her household are clothed with scarlet.
מרבדים עשתה-לה שש וארגמן לבושה | 22 |
She makes herself coverings of tapestry; her clothing is silk and purple.
נודע בשערים בעלה בשבתו עם-זקני-ארץ | 23 |
Her husband is known in the gates, when he sits among the elders of the land.
סדין עשתה ותמכר וחגור נתנה לכנעני | 24 |
She makes fine linen, and sells it; and delivers girdles to the merchant.
עז-והדר לבושה ותשחק ליום אחרון | 25 |
Strength and honor are her clothing; and she shall rejoice in time to come.
פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על-לשונה | 26 |
She opens her mouth with wisdom; and in her tongue is the law of kindness.
צופיה הילכות (הליכות) ביתה ולחם עצלות לא תאכל | 27 |
She looks well to the ways of her household, and eats not the bread of idleness.
קמו בניה ויאשרוה בעלה ויהללה | 28 |
Her children arise up, and call her blessed; her husband also, and he praises her.
רבות בנות עשו חיל ואת עלית על-כלנה | 29 |
Many daughters have done virtuously, but you excel them all.
שקר החן והבל היפי אשה יראת-יהוה היא תתהלל | 30 |
Favor is deceitful, and beauty is vain: but a woman that fears the LORD, she shall be praised.
תנו-לה מפרי ידיה ויהללוה בשערים מעשיה | 31 |
Give her of the fruit of her hands; and let her own works praise her in the gates.